פורסם לראשונה ב- 19.8.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שרציתי להציג לכם מאמר שנחשפתי אליו בזכות אחד מתלמידיי המבריקים.
אז מילת היום היא –
לַהְגֶ’ה لَهْجة וברבים לַהְגַ’את لهجات – להג, ניב, דיאלקט; שפה; צורה מיוחדת של לשון או מבטא; נימת דיבור, טון דיבור
התלמיד הציג בפניי את המאמר הבא, אותו כתבה רַשַא חִלְוֶה, עכואית שחיה בברלין, ומשמשת כעורכת באתר הערבי הפופולארי רציף22.
בחרתי להציג בפניכם את תרגומו של כל המאמר, שכתוב, במקור, ביד אומנ(ית), הן במדוברת והן בספרותית.
إنّه نكتب كيف منحلم.. في حبّ اللهجات المحكيّة
رشا حلوة / رئيسة التحرير المشاركة لرصيف22
שנכתוב כפי שאנו חולמים… באהבת הלהגים המדוברים
18.12.18
רשא חלוה, עורכת ב”רציף22″
היום, 18.12, הוא יום השפה הערבית, כך לפי החלטת עצרת האו”ם בשנת 1973, שהיום הזה יהיה יום השפה הערבית העולמי. בקיצור, לרגל האירוע, החלטתי לקרוא לכותבים ולכותבות לכתוב מאמרי דעה בנושאים הקשורים לשפה, לתקשורת בין אישית וכו’, אבל כל אחד בלהג המדובר שלו.
אני בוחרת לכנות אותם הלהגים המדוברים, מכיוון שלדעתי זה המונח הקרוב ביותר להגדרת הלהגים, שאנחנו מדברים, מביעים וחולמים בהם, כל יום, וזהו סוג של התייחסות מחודשת אליהם, ביחוד ברמת הכתיבה, שכן הלהגים המדוברים נוכחים בקולנוע, בטלוויזיה, בשירים ובקצידות, אבל הם נעדרים בצורה זו או אחרת מהכתיבה, ביחוד העיתונאית, עם נוכחות מועטה שלהם ברומנים, במהלך קטעי דו-שיח. לאחרונה קיימת נוכחות גדולה יותר שלהם ברומנים הסיפוריים, בעיקר ברומנים המצריים המודרניים.
בעידן האינטרנט, הבלוגים, פייסבוק וכו’ נוצר מרחב גדול יותר ללהגים המדוברים הערביים, במיוחד לאחר שנת 2011 והפתיחות הרבה יותר למציאות של האזור הערבי, באמצעות פרטים בודדים ברשתות החברתיות, וזהו עניין שקירב אותנו יותר ללהגים אלו של אלו. עם שיר תוניסאי במדוברת תוניסאית שמושמע בבאר בעיר חיפה, ואתה פוגש מישהו עובר ושר את השיר והוא מבין את המילים, זו מציאות שיצר אותה בהכרח הקשר החברתי בין צעירים באזור וכן הצורך האישי להכיר להגים רחוקים גיאוגרפית מהמקום שלנו.
ליוותה את הדבר הזה גם הנסיעה לתוניסיה או לכל ארץ אחרת וההתנסות בחיים עם האנשים שם, אפילו באופן זמני. ההיכרות והניסיון שלנו עם הלהגים המדוברים שונים (מאדם לאדם). אני, כפלסטינית ילידת העיר עכו, דיברתי בערך שני להגים מאז שאני קטנה: הלהג של אבא שלי, של העיר שלי ותושביה. בהקשר זה, ראוי לציין כי עכו היא העיר הפלסטינית היחידה שהוגה את האות ג’ים במילה “עג’ל” (גלגלים, מהירות או עגל. שָלֵו) כמו הגים המצרית.
הדבר חוזר לקשר ההיסטורי של עכו עם מצרים ולתנועת המסחר שהייתה בין שני המקומות, וכן לנוכחותן של משפחות מצריות בעכו, שהסיבה לה הייתה המתקפה של אבראהים באשא/פאשה נגד סוריה בשנת 1831. הסיבה למתקפה הזו הייתה הימצאותם של כ- 6000 מצרים בפלסטין/ארץ ישראל, שהשתמטו מגיוס החובה במצרים בימי שלטונו של מחמד עלי באשא (מחמד היה אביו של אבראהים. שָלֵו). בקיצור, בואו נחזור ללהג שלי. החלק השני של הלהג שלי מושפע בהכרח מאמי. אמי היא ילידת הכפר אלראמה בגליל העליון, ובאופן כללי, רוב כפרי הגליל מדברים את הלהג של צפון פלסטין, כלומר הוא קרוב לדרום לבנון, כלומר הלהג שלי קרוב ללהג של צידון יותר מאשר ללהג של תושבי ראמאללה.
ודאי סייקס ופיקו, כשהם שרטטו קווים באזור וחילקו אותו, לא ידעו שהלהגים, כמו האוכל והניחוחות שלו, הם קשים להפרדה. עכשיו, רחוק מהרומנטיקה, מכיוון שחלק מהדיבור שלי היה מוזר קצת ביחס ללהג של תושבי עירי והילדים והילדות בבית הספר, שכן אני אומרת “כולם ואיתם” כֻּלֹּן וּמַעֹן كُلن ومعُن, עם תנועת צ’מה על האות לפני האחרונה, בעוד שתושבי עכו אומרים” כלֶּן ומעֶן كلِن ومعِن, או כלהֶן ומעהֶן كلهِن ومعهِن, עם תנועת כסרה מתחת לאות לפני האחרונה, לעיתים פרטים כאלה היו בחזקת “אסון” בחייה של ילדה נבונה בבית הספר, שחיה בבידוד-מה, וניסתה שיהיו לה חברים “קולים”, במיוחד כאשר הלהג הזה נחשב סעיף אישום בקרב תושבי עכו, שכן הוא מיוחס לכפר, ואת הגזענות של תושבי העיר כלפי הכפר, כלומר לא של כולם, כולנו מכירים היטב.
אני רוצה לחזור לנקודת הכרת הלהגים אלו של אלו. פעם אחת הייתי מאוהבת בבחור תוניסאי. בקיצור, ניסינו ליישם את מה שאמרו לנו שכן היכרותנו עם השפה הספרותית מן הסתם תאפשר לנו ליצור קשר עם האחים והאחיות באזור הערבי בצורה קלה יותר (למרות שלא דיברנו בספרותית בענייני אהבה ורומנטיקה).
בהתחלה, נהנינו. קיימנו שיחות סקייפ ודיברנו בספרותית, כתבנו בספרותית, והדבר היה רומנטי ומוזר לחלוטין! אבל אחר-כך, כשהתעייפנו, עברנו לאנגלית (שכן אינני יודעת צרפתית). וכל הזמן היה קשה לנו ליצור קשר בלהגים שלנו, שכן בקושי הבנו זה את זו בהתחלה, אז איך אני אדבר בפלסטינית והוא בתוניסאית?
למרות שסיפור האהבה היה קצר, מה שחשוב הוא שלמדתי כמה מילים טובות במדוברת תוניסאית, והחלטתי שבכל פעם שאפגוש חבר או חברה שמגיעים מתוניסיה ננסה לדבר זה עם זה בלהגינו. כך נלמד אותם. הלהג המצרי נוכח בחיים של כולנו מהסרטים והשירים. כולנו מכירים אותו ואוהבים אותו, שכן כולנו חושבים שאנו חיים בסרט של רושדי אַבַּאטַ’ה رشدي أباظة (כולנו מפנטזות עליו, ו”לפנטז” בא מפנטזיה).
הידע הזה – כלומר הכרת הלהג המצרי – אינו מוגבל לארצות אלשאם/הלבנט; גם בצפון אפריקה הוא מוכר להם, במיוחד הלהג הקהירי. והידיעה הזו אינה בחזקת גילוי. אתה יכול לפגוש במצרים אנשים רבים שמכירים את הלהגים הלבנטיניים, למרות שהם חושבים שכולנו מדברים להג אחד, אך הם בעיקר מכירים את הלהג הלבנוני, ייתכן גם כן מהשירים.
הלהגים המרוקאיים והאלג’יראיים הם הכי קשים עבורנו, אך משיחות וביקורים במרוקו, המדוברת המרוקאית התחילה להיות קרובה. לאחרונה גיליתי שהלהג שלנו גם התקרב אליהם. מדוע? בשל הסדרות התורכיות שמדובבות ללהג הסורי. כלומר המחשבה שבלתי אפשרי להבין את הלהגים אלו של אלו היא מחשבה עתיקה וחסרת טעם. לא, דווקא כדאי להבין את הלהגים השונים, לאט לאט, כשניצור מרחבים שנדבר בהם ונסביר מה שאנו אומרים, אם יהיה צורך בכך, ונלמד שירים בע”פ… השירים הם מתווך נהדר לשם התקרבות ללהג, ובהמשך להתקרבות למקום ולאנשיו. בהזדמנות הזו, תודה רבה ללהקת “נאס אלע’יואן” (הרכב מוזיקלי מרוקאי. שָלֵו).
בזמן הזה אנו חיים בתקופה שלעיתים מאלצת אותנו להתרחק ממקומותינו וארצותינו, בין אם מתוך אילוץ ומבין אם מתוך בחירה, וקיים צורך לשמור על קשר עם המקום באמצעות פרטים רבים. השפה היא אחד מהם באופן טבעי. השפה הספרותית, וכן הלהגים המדוברים. בזמן בו כל דבר לפעמים פועל כדי להרחיק את האנשים אלו מאלו, בדרכים שונות, ייתכן שאנו חייבים להמציא דרכים להתקרב זה לזה. זו אחריות. מבין הדרכים, עלינו להקשיב ולהבין אלו את אלו, להשמיע אלו לאלו איך הלבבות שלנו מדברים, להבין מילים בלהגים מגוונים, לצחוק לפעמים על השוני במשמעות של מילה בלהג התוניסאי ומילה בלהג העיראקי, ולפעמים להבין מדוע המילה הזו, שמופיעה בשיר הבחריני הזה, היא מילה עצובה. תמיד ננסה למצוא מרחבים לכתוב בהם בלהגים המדוברים שלנו, ללא דיכוי. עם אהבה שלמה ועצומה לספרותית. אבל השפה והלהגים נוגעים לכל דבר.
עם הזמן, הנסיעות והמגע עם חברים וחברות מארצות ערביות שונות ועם להגים, ישמחו את הלב. כבר אין לי להג אחד. עכו נמצאת במספר מילים, למשל יא ח’יא! يا خيّا! (אחי), והגליל גם כן.
אבל יש מילים רבות שאימצתי לליבי, מהן אלו שהגיעו מאלכסנדריה, בגדאד, חלב, קאמשלי (עיר בצפון מזרח סוריה, בחלק הכורדי של המדינה. שלו) ואחרות. פתאום את חשה כמי שמלקט אוצרות מתוך החשיכה ומתחיל לשחק עם צבעים. ושהגיוני המשפט: רד באלכ ע רוחכ ردّ بالك ع روحك (מיל’: השב את תשומת לבך לנפשך) במדוברת תוניסאית, שפירושו: שמור על עצמך دير بالك ع حالك. כמה יפה?! אז חג שמח לשפה שלנו וללהגים הערביים שלנו. והכי חשוב, ללא יחסי כוחות (בין הלהגים השונים, כלומר אם נתעלם מאיזה להג “נחשב” יותר. שלו), הלהגים המדוברים אינם חשובים פחות מהספרותית.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי ל.ה.ג’ עוסק בעיקר בדיבור ובניבים.
הוא זהה לשורש העברי המקביל לו, העוסק בליהוג.
* הפועל הספרותי לַהִגַ’ لَهِجَ בבניין הראשון – הגה, אמר; התמיד ב-, דבק ב-; היה רגיל ל-. במדוברת: נשם בכבדות
* הפועל הספרותי לַהַּגַ’ لهّج בבניין השני – האכיל את- במאכלים קלים
* לֻהְגַ’ה لُهجة – מאכלים קלים בין הארוחות (לא בשימוש)
* לַהְגֶ’ה עַאמִיֶּה / דַארִגַ’ה لهجة عامّيّة / دارجة – שפת הדיבור, השפה המדוברת, שפת ההמון
* לַהְגֶ’ה שַדִידֶה لهجة شديدة – טון נוקשה, תקיף, בוטה
* לַהְגֶ’ת אִעְגַ’אבּ لهجة إعجاب – טון של הערצה
* צַאדֶקֶ אללַּהְגֶ’ה صادق اللّهجة – דובר אמת
לסיום, נעיין בויקימילון:
לַהַג
1. אסופה של הבלים, דיבורים נבובים וריקים מתוכן. רצף מילים ומשפטים בניסוח מתיש במסווה של שנינות, חסרי קשר ממשי ביניהם.
”וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.“ (קהלת יב, פסוק יב)
השיח הפוליטי מרבה להג אודות צדק חברתי.
משה הוא עסקן מרבה להג ודל מעשים.
2. עברית חדשה: שיטת הגייה המיוחדת בתוך אותה שפה.
בערבית מדוברת להגים שונים, בלהג המצרי יאמר “אלבי” בעוד שבתימן יאמרו “גלבי”.
גיזרון
המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
המילה משותפת גם לערבית: لَهْجَة (לַהְגָ’ה).
ומוסיף מילון אבן-שושן:
לַהַג: דִּיאָלֶקְט, נִיב, עָגָה
לָהַג
1.
הָגָה, בִּטֵּא.
“וּבְכֵן לָהַגְנוּ: זְכֹר ה’ מֶה הָיָה לָנוּ”
2.
הִרְבָּה דִּבְרֵי לַהַג, פִּטְפֵּט.
“חֶבֶר לוֹהֲגִים מַחְצִיף וָזָר”
לִהֵג
1.
לָהַג, הָגָה.
“לְךָ לְמַטָּה יְלַהֲגוּן יְלַמְּדוּן”
2.
פִּטְפֵּט, אָמַר דִּבְרֵי לַהַג, קִשְׁקֵשׁ.
“מַהֲגִים וּמְלַהֲגִים, מְלַגְלְגִים וּמִתְבַּדְּחִים”
=-=-=
בתמונה: שפות
זה היה הפוסט ה- 1,442 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
