מַרְאָה

מראה
בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מַרְאָה

מַרְאָה

מראה

פורסם לראשונה ב- 31.5.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון ששלח לי ידידי Amjad Atamna.
אז מילת היום היא –
מְרַאיֶה مْرَاية או מֶרַאיֶה או מַרַאי مْرَاي וברבים מַרַאיַא مرايا – מַרְאָה
וזו לשון הסרטון:
דברים שערבים אומרים (נאמר באנגלית):
פִי אלְוִגֶ’ה מְרַאיֶה וּפִי אלְקַפַא צֻרְמַאיֶה في الوجه مراية وفي القفا صرماية – אדם צבוע, דו-פרצופי (מיל’: בַּפָּנים/בחזית מַרְאָה, מאחור/מהעורף נעל)
=-=
אגב, קיימת סיומת נוספת לאמירה הזו:
פִי אלְקַפַא סִלַּאיַה في القفا سِلّاية – מהעורף הוא עצם של דג, “קוץ”
=-=
שמה של המופיעה בסרטון, בטיקטוק שלה: Mindful Traveller Mayanoraa
ממה שהבנתי מ”כתב-הסתרים” בו היא מציגה את עצמה בטיקטוק, היא 50% ירדנית ו- 50% הולנדית.
אבל מה זה היופי הזה!!! כמה שהיא יפה!!!
אני לא מוותר; אני חייב לדעת מי זו.
מסתבר שיש לה גם אינסטגרם, בו היא כותבת על עצמה:
Mindful Traveller in Utrecht
Digital Creator
#Utrecht | translator | philosophy | Levantine | (life)style | she/her | You don’t need a ticket to travel ?. You can go everywhere with your mind
הו! לשם שינוי נתרגם משהו מאנגלית:
נוסעת באמצעות המחשבה (או משהו בסגנון; שחיה) באוטרכט (בינגו!!! אוּטְרֶכְט היא עיר בהולנד!!!)
עוסקת בקריאייטיב דיגיטל
מתרגמת, עוסקת בפילוסופיה, לבנטינית (אשת המזרח הקרוב, האזור שלנו פה. שָלֵו), סגנון חיים, נשים
אתה לא צריך כרטיס כדי לנסוע/לטייל בעולם.
אתה יכול להגיע לכל מקום עם המחשבה שלך
=-=-=
מה שכן, לא הצלחתי להבין מהו שמה, או מהו פשר הכינוי שבחרה לעצמה ברשתות החברתיות השונות: מאיא נורא?
=-=-=-=-=-=
לפני כשנה, בעיצומה של מתקפת הקורונה, פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי Yosef Mahfoud Levi, ששלח לי ב- 17.4.20 סרטון הוידאו.
אז מילת היום היא –
שַלַח شَلَح או שִלֶח במדוברת – התפשט, פשט בגדיו
בסרטון, כפי שהאיר את עיניי מאוחר יותר ידידי Ovadia Mizrahi, מופיעה “גרסת קורונה” לשיר המפורסם “יַא מְרַאיְתִי” يا مرايتي (מראתי) של הזמרת הלבנונית אֶלִיסַא ח’וּרִי إليسا خوري, המוכרת בקיצור בשם Elissa.
זהו השיר המקורי:
בפרודיה האדירה המופיעה בסרטון מזמר לו הזמר ג’ורג’ פַרַח:
يا مرايتي من وقت الحجر لليوم
أنا كم كيلو نصحت
يا مرايتي أنا من تياب النّوم
وحياة الله قرفت
يا مرايتي ما عم أشْلح مشّايتي
ما في مسلسل ما حضرت
منّو عم يمرق هالوقت
أيّامي نصّا بالتّخت
والباقي ع كنابيتي
يا مرايتي يللّي بتعرفي حكايتي
ما بيهدى تمّي من الأكل
كرشي صاير قدّ الطّبل
برّادي لازم لو قفل
قولي لي كيف نهايتي
יא מראיתי מן וקת אלחג’ר לליום
אנא כם כילו נצחת
יא מראיתי אנא מן תיאב אלנום
וחיאת אללה קרפת
יא מראיתי מא עם אשלח משאיתי
מא פי מסלסל מא חצ’רת
מנו עם ימרק האלוקת
איאמי נצא באלתח’ת
ואלבאקי ע כנאביתי
יא מראיתי יללי בתערפי חכאיתי
מא ביהדא תמי מן אלאכל
כרשי צאיר קד אלטבל
בראדי לאזם לו קפל
קולי לי כיף נהאיתי
מראתי, מהרגע שהתחיל ההסגר עד היום
כמה קילו העליתי!
מראתי, מהפיג’מה,
חי אללה, נמאס לי!
מראתי, אינני מוריד נעליים
אין סדרה שלא צפיתי בה
הזמן אינו חולף
חצי מימיי חולפים במיטה
והשאר על הספה
מראתי, את שמכירה את סיפורי,
הפה שלי אינו מפסיק לאכול
הכרס שלי הפכה לתוף
המקרר שלי זקוק למנעול
אמרי לי מה יהיה בסופי
(התרגום שלי. שָלֵו)
הקטע שהכי אתגר אותי בתרגום היה המשפט: ما عم أشْلح مشّايتي מַא עַם אַשְלַח מַשַּאיְתִי.
לא הכרתי את המילה מַשַּאיֶה, במשקל בעלי המלאכה;
בדיקה קצרה בגוגל העלתה שתי תוצאות מיידות, אפילו בלי צורך במילון. הבעיה: הן הפוכות זו לזו:
מצד אחד הליכון, של ילדים שטרם למדו ללכת, או של זקנים שמתקשים ללכת
מצד שני הליכון של כושר, כמו שאלו שנמצאים בחדרי כושר או מעלים אבק אצלכם בבית
אז למה הוא התכוון? אין סיכוי שהוא מדבר על הליכון של כושר, שכן זה יסתור את כל המסר של השיר.
מנגד, מה לו ולהליכונים של זקנים?
מיד פניתי לידידי המומחה Amjad Atamna. אמג’ד אמר: משאיה היא מילה נרדפת לנעל. בינגו!
בקיצור, קטע אדיר!!!
דעו לכם, שלא רק אתם סובלים; בכל העולם סובלים, גם שכנינו, והתחושות זהות לגמרי בכל מקום…
צרת רבים חצי נחמה, או נחמת טיפשים, או בקיצור: נח
=-=-=
זה היה לפני שנה, כשחיינו נראו – מכל בחינה – לגמרי שונים.
תוספות עדכניות:
השורש ערבי הספרותי ר.א.י (בגזרת ע המזה – ל”י) עוסק, בדיוק כמו בעברית, בראייה.
במדוברת הוא אינו בשימוש, שכן החליף אותו באופן בלעדי השורש ש.ו.ף.
* הפועל רַאַא رأى בבניין הראשון – ראה; חשב, סבר
* רַאַא פִי אלְמַנַאם رأى في المنام – חלם (מיל’: ראה בשינה)
* רֻאְיַה رؤية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שעוסקת במשמעות המעשית-חושית של הפועל – רְאִייה; תפיסה, הבנה, השקפה, דעה; מַרְאֶה, ראיית מולד הירח
* רֻאְיַה עַקְלַאנִיַּה رؤية عقلانيّة – ראיה/גישה שכלתנית, הסתכלות מחשבתית
* רֻאְיַה מֻסְתַקְבַּלִיַּה رؤية مستقبليّة – ראית הנולד (מיל’: ראיה עתידית)
* מַגַ’אלֶ אלרֻּאְיַה / אלְאַבְּצַאר مجال الرّؤية / الأبصار – שדה הראיה
* מַדַא אֶלרֻּאְיַה مدى الرّؤية – טווח הראיה
* רֻאְיַא رُؤْيا וברבים רֻאַא رُؤى (רֻאַן رؤًى) – חזון, חלום, נבואה
* רַאְי رأي וברבים אַארַאא’ آراء בצורת שם פעולה נוספת, זו שעוסקת במשמעות המופשטת של הפועל – דעה, השקפה, חוות דעת; עצה (המילה מופיעה בצירופים רבים מאוד)
* שוּ רַאְיַכּ? شو رأيك؟ – מה דעתך?
* חַסַבּ רַאיִי حسب رأيي או פִי רַאְיִי في رأيي – לפי דעתי, לדעתי
* אַלרַּאְיֶ אלְעַאםּ الرّأي العامّ – דעת הקהל (מיל’: הדעה הכללית/ציבורית)
* עַ רַאיֶ אלְמַתַ’ל ع راي المثل – כדברי הפתגם
* מַרְאִיּ مرئيّ בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נרְאֶה, שרואים אותו, ניתן לראִייה
* מַרְאִיַּאת مرئيّات, בצורת הרבות – דברים ויזואליים, שנראים לעין (בניגוד לדברים שרק נשמעים, למשל טלוויזיה מול רדיו)
* תֻרַא تُرَى, בצורת העתיד נסתרת סביל, וגם יַא תֻרַא يا ترَى – מילת שאלה המביעה תמיהה או ספק: הלוואי שידעתי, מעניין לדעת; האומנם? מדוע בעצם?; שמא
* הפועל הספרותי רַאאַא راءى בבניין השלישי – נהג בצביעות עם- (לא בשימוש)
* מֻרַאאִי مُرائي (מֻרַאאִן مُراءٍ) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צבוע, מתחסד (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי אַרַא أرى בבניין הרביעי – הראה
* הפועל תַרַאַּא ترأّى בבניין החמישי – הסתכל בראי
* הפועל הספרותי תַרַאאַא تراءى בבניין השישי – הסתכל על עצמו בראי
* תַרַאאַוְא تراءَوْا, ברבים – נפגשו אלו עם אלו, ראו אלו את אלו
* מִרְאַאה مِرآة וברבים מַרַאיַא مرايا – ראי, מַרְאָה
* רִאַה رِئة וברבים רִאַאת رئات – רֵאָה
* מַרְאַא مرأى (מַרְאַן مرأًى) במשקל המקומות – מַרְאֶה
* רִאַאא’ رِئاء או רִיַאא’ رِياء – צביעות, התחסדות (לא בשימוש)
* מִרְאַאה מֻחַדַּבַּה مرآة محدّبة – מראה קמורה
* מִרְאַאה לַאמַּה مرآة لامّة – מראה קעורה
* אַגְ’הִזֶתֶ אלרֻּאְיַה אֶללַּיְלִיַּה أجهزة الرّؤية اللّيليّة – אמצעֵי ראיית לילה
* סִלַאחֶ אלְבִּנְת מַרַאיֶה וּמֻשְט سلاح البِنت مراية ومشط – הנשק של הבת/בחורה הוא מַרְאָה ומסרק (הגרסה הערבית ל: “תהיי יפה ותשתקי”…)
* מְרַאיֶתֶ אלְחֻבּ עַמְיַא مْرَاية الحبّ عميا – האהבה עיוורת (מיל’: מראת האהבה עיוורת)
=-=-=
לפני מספר ימים הזכרנו פה את הקומיקאי הסורי המוכשר יַאסֶרֶ אלְעַטְ’מַה, המוכר בעיקר בזכות הסדרה הסורית מַרַאיַא مرايا (מראות, הרבים של ראי), אותה כתב ובה השתתף במגוון רב של תפקידים.
הסדרה התחילה בשנת 1981 והפרק האחרון שלה שודר ב- 2013, לאחר 19 עונות.
=-=-=-=
בתמונה: המלכה המרושעת מביטה במראת הקסמים שלה, מתוך הסרט “שלגיה ושבעת הגמדים” (באנגלית: Snow White and the Seven Dwarfs), שהוא סרט אנימציה אמריקאי משנת 1937 שהופק על ידי וולט דיסני.
זה היה הפוסט ה- 1,354 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x