מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא ניסים ברעד.
ניסים ביקש את השיר, הקלאסיקה, בֵּינֶ אלדַּוַאלִי بين الدّوالي, בין הגפנים, של ה-זמרת סמירה תופיק, שהופיעה אצלנו לא פעם.
אז מילת היום היא –
עַרִיש عَرِيش או עַרִישַה عَرِيشة בצורת הפרט הבודד, וברבים עֻרְש عُرْش או עַרַאאֶש عَرائش, וגם תַעְרִישַה تعْرِيشة וברבים תַעַארִיש تعَارِيش – סוכה, סככה; תקרה; אוהל; אפיריון; עריס*; סוכה שגפנים משתרגות עליה; הגפן עצמה; מבנה בעל שלד מסורג
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/WewdD
* “עָרִיס (זה בעברית, כן? זה לא חתן בערבית. ומה שמובא כאן מצוטט מוויקימילון. שלו)
לשון חז”ל: גפן שהתפתחה ושענפיה כבר משורגים זה בזה, ובשל כך נחשבת לכרם.
”אֵיזֶהוּ עָרִיס? הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ בְּצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ו, משנה א)
”עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה,רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ו, משנה ב)
=-=-=
بين الدوالي بالكرم العالي يا محلا السهرة والبدر يلالي
صحجتنا بتلعب محلا دبكتها شبّان بتطرب زادت فرحتها
حط إيدي بايدك خليك بجنبي لاسمع قصيدك وافرّح قلبي
جنب العريشة نرقص ونغني ومحلى هالعيشة واحنا بالجنة
صباب القهوة دور بدلتها وهالسهرة الحلوة ما منفوّتها
בין הגפנים בכרם הגבוה/העליון, כמה יפה הערב, והירח מאיר
רוקדים לצלילי הצחג’ה שלנו (סוג של שיר קבוצתי), כמה יפה ריקוד הדבכה שלהם, צעירים שמחים, ושמחתם גוברת
שים ידי בידך, הישאר לידי, כדי שאשמע את שירך ואשמח את ליבי
ליד הסוכה/הגפנים נרקוד ונשיר, כמה יפים הם החיים כשאנו בגן עדן
את שארית הקפה סובב(?) בקומקום הקפה, ואת הערב היפה לא נחמיץ
(התרגום שלי. שָלֵו)
כפי שציינתי פה לא פעם, לקלאסיקות ערביות רבות נחשפתי לא דרך המקור, אלא דרך ביצועים (חובבניים לגמרי) של זמרים מזרחיים ישראליים בשנות השמונים, בעיקר תוך כדי האזנה יומית לתוכנית הרדיו “על הדבש ועל הכיפכ”.
את השיר של היום הכרתי בביצועו של חיים משה:
=-=-=-=
השורש הערבי ע.ר.ש עוסק בסככות ובגפנים, אך גם בכיסאות של מלכים.
בעברית הוא מופיע במילה עריס, כפי שראינו, אך ככה”נ גם בעריסה של תינוק, ובמקבילה היפה שלה בעברית, עֶרֶשׂ, זאת המוכרת מ- שיר ערש.
* הפועל עַרַּש عَرّش בבניין השני – סכך בסככה; בנה סוכה; גידל גפנים על גדר
* עַרַּשַ אלְבַּיְת عرّش البيت – בנה גג לבית
* מֻעַרַּש معَرّش, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – סככה, סוכה
* הפועל אַעְרַשַ أعرش בבניין הרביעי – בנה סוכה
* הפועל תַעַרַּשַ تعرّش בבניין החמישי – נאחז ב-, טיפס על-; השתקע
* הפועל אִעְתַרַשַ اعترش בבניין השמיני – טיפס על סוכה; בנה סוכה
* עַרְש عَرْش וברבים אַעְרַאש أعراش או עֻרוּש عُروش – כס מלכות; מלכות; ארמון; סככה, סוכה, גג, תקרה; מתקן הדליה לגפנים
* רַבֶּ אלְעַרְש ربّ العرش – כינוי לאלוהים (מיל’: אלוהי כס המלכות)
* חִ’טַאבֶּ אלְעַרְש خطاب العرش – נאום הכתר
* אִסְתַוַא/תַרַבַּעַ עַלַא עַרְשִהִ استوى/تربّع على عرشه – מָלַךְ, ישב על כס המלכות או ההנהגה, היה המלך של-
* עִידֶ אלְגֻ’לוּסֶ אלְמַלַכִּיּ עַלַא אלְעַרְש عيد الجلوس الملكيّ على العرش – יום הכתרת המלך (בירדן)
* מַעְרוּש معروش, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון, שאינו בשימוש – מודְלֶה (מלשון דליות); מורם על סמוכות או סוכות
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“אל-עריש (בערבית: العريش) היא עיר בצפון חצי האי סיני לחוף הים התיכון, סמוך לשפך ואדי אל-עריש. העיר נמצאת כ-47 ק”מ מערבית לרפיח, ו-344 ק”מ צפונית-מזרחית לקהיר. לפי הערכות, בשנת 2012 מנתה אוכלוסייתה 164,830 בני אדם, בהם פליטים. […]” (ויקיפדיה)
ישנם הסברים רבים לשמה של העיר, ולמרות שתמיד חשבתי שיש קשר לסוכות של בני ישראל במדבר, מסתבר שבמקרה זה אין קשר.
הקוראת גילה יונה בדקה בשבילנו וכתבה:
בדקתי בגוגל מה הסיבה שהעיר אלעריש נקראת כך.
יש שם כמה גרסאות ואפילו אסמכתא מהקוראן. כל הגרסאות קשורות למלה עֻרְש = (סככה או סוכה) שהקימו שם אלה שחנו במקום. אחת הגרסאות היא שהאחים של יוסף בנו שם סככות ושכנו שם כשהמתינו, בעת הבצורת (قحط), לאחיהם יוסף שייתן להם אישור להיכנס אליו למצרים.
=-=-=
הקורא נאצר אבו-ע’לוס הבהיר לי שאני סנדלר שהולך יחף, והזכיר את הדבר הכי טריוויאלי:
עִידֶ אלְעֻרְש / אלְמִטַ’לַּה (אלְמִטַ’לַּאת) عيد العرش أو المظلّة/مظلّات – חג סוכות
צילום: Zachi Evenor, ויקיפדיה
זה היה הפוסט ה- 2,189 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
