מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
פַצַ’ח (פדח) فَضَح – חשף את קלונו, המיט קלון על מישהו, המיט חרפה, גילה את חרפתו של מישהו, גילה סוד מביש; אנס
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/bhcJU
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ’) ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני החמוד חַמְזַה כַּיֶּת. הסרטון פורסם ב- 7.10.23, וכותרתו:
مش قصدي 
اهلك بس يطلعو مشوار
לא התכוונתי
המשפחה שלך ברגע שהם יוצאים לטיול/סידורים
יא אללה
יא אללה
ולכ שוי שוי ע אלבאב כסרתה! כסרתה יא חמאר!
יאבא, ואללה מש קצדי!
קצדכ אנא כד’אב יעני?
וחד אללה, יא אבנ אלחלאל, אלולד מש קצדה. מש מסתאהלה, יא זלמה
אה ולא! אנתי ואקפה מעה! עאמלה חאלכ נבע אלחנאן. ובעדין, דקיקה, קצדכ אנתי כמאן אנה אנא כד’אב, צח?
לא אלה אלא אללה! אחנא כל מרה בנטלע בדה יציר משכלה?
וילכם, מא בינטלע מעכו מחל?
איי!
אי, יא חיואן! יכסר אידכ!
אי! בתמד אידכ עלא אח’תכ? ולכ, ואללה לאדעס עליכ! דקיקה
אח! ואללה אנסכר אללקאטה
ולכו, פצ’חתונא קדאם אלנאס, פצ’חתונא!
אנתי טאלק. תעאל אנת ג’אי!
טלקני, טלקני, טלקני!
يا الله
يا الله
ولك شوي شوي ع الباب، كسّرته! كسّرته يا حمار!
يابا، والله مش قصدي!
قصدك أنا كذّاب يعني؟
وحّد الله، يا ابن الحلال، الولد مش قصده. مش مستاهلة، يا زلمة
اه ولّا! انتي واقفة معه! عاملة حالك نبع الحنان. وبعدين، دقيقة، قصدك انتي كمان إنّه أنا كذّاب، صحّ؟
لا إله إلّا الله! احنا كلّ مرّة بنطلع بدّه يصير مشكلة؟
ويلكم، ما بينطلع معكو محلّ؟
أيي!
أي، يا حيوان! يكسر ايدك!
أي! بتمدّ ايدك على أختك؟ ولك، والله لأدعّس عليك! دقيقة
أح! والله انسكر اللّقاطة
ولكو، فضحتونا قدّام النّاس، فضحتونا!
انتي طالق. تعال انت جاي!
طلّقني، طلّقني، طلّقني!
אבא נכנס לרכב: יא אללה!
אמא נכנסת לרכב: יא אללה!
(הילדים נכנסים לרכב, חמזה טורק את הדלת)
אבא: בוא’נה, זהירות עם הדלת, שברת אותה! שברת אותה, יא חמור!
חמזה: אבא, בחיי שלא התכוונתי!
אבא: אז כוונתך (אתה רומז) שאני שקרן?
אמא: בחייך, יא בן טובים, הילד לא התכוון. זה לא ראוי, בן אדם
אבא: אה! את עומדת לצידו! עושָה עצמך מעיין הרחמים (כינוי ידוע לאימהוֹת בערבית). חוץ מזה, רגע, גם את מתכוונת שאני שקרן, נכון?
אמא: שהאל יעזור! בכל פעם שאנו יוצאים צריכה להיות בעיה?
אחות: מה זה, אי אפשר לצאת אתכם למקום (כלשהו)?
חמזה: (מתעצבן ומכה את אחותו)
אחות: אי, יא חיה! שהַיד שלך תישבר!
אבא: אי! אתה מרים יד על אחותך? בוא’נה, בחיי, אני אמעך אותך! רגע (מתכוון לצאת מהאוטו)
חמזה: הופה, הידית (של הדלת) סגורה/נעולה (אי אפשר לברוח מהאוטו)
אמא: מה אתכם, אתם עושים לנו פדיחות מול האנשים, עושים לנו פדיחות!
אבא: את מגורשת. בוא הנה אתה!
אמא: הוא גירש אותי, גירש אותי, גירש אותי!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
פַצִ’יחַה (פדיחה) فَضِيحَة – שערורייה, חרפה, קלון, “פדיחה”
לשמיעה: https://clyp.it/k0b0nlg2 וגם https://clyp.it/cuttia3s
צורת הרבים של המילה היא פַצַ’אאִ’ח فضائح בספרותית ו- פַצַ’איֶח فضايح במדוברת.
המילה הזו חדרה לסלנג העברי והתבססה בו היטב.
השורש הערבי פ.צ’.ח עוסק בחרפה ובקלון. בעברית הוא עוסק בפיצוח של דברים קשים (אולי יש קשר), בפיצוחים ובפציחה בשיר (לא נראה לי שיש קשר).
* הפועל פַצַ’ח فضح בבניין הראשון – המיט קלון על מישהו, המיט חרפה, גילה את חרפתו של מישהו, גילה סוד מביש; אנס
* הפועל אִנְפַצַ’ח انفضح בבניין השביעי, המקביל במקרה זה לבניין נפעל בעברית – הוקע, נחשף בחרפתו, “התפדח”
* פַאצֶ’ח فاضح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מחפיר, מביש, מגונה; פורנוגרפי
* מַפְצ’וּח مفضوح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – מי שחרפתו גלויה לעיני כל, “מפודח”, “מתפדח”
* פַצִ’יחַה גִ’נְסִיַּה فَضيحة جِنْسِيّة – שערוריית מין
מוסיף הקורא אידוב תורן:
ביני ובינכ אד’בחני ובין אלנאס לא תפצ’חני
بيني وبينك اذبحني وبين الناس لا تفضحني
ביני ובינך שחט אותי, אך בין (מול) האנשים אל תבייש אותי (אל תעשה לי פדיחות)
כתבה לנו בזמנו הקוראת Sarit Tamura:
ומאותו שורש מגיעה גם הקללה (שיכולה להיאמר בבדיחות הדעת ואז היא סוג של טיזינג קליל, אך יכולה באותה מידה להיאמר ברצינות, מתוך כעס, ואז היא בוטה מאין כמוה, אז זהירות רבה בשימוש): יפצ’ח ערצ’כ يفضح عرضك
(שהמשמעות שלה היא משהו כמו “שהכבוד שלך יתפדח”)
תשובתי לשרית, בצירוף כל מה שכתבתי בנושא במרוצת השנים:
צורה נוספת לקללה: يفضح حريمك, יִפְצַ’ח חַרִימַכּ, דהיינו יקוללו הנשים שלך (חרמה וברבים חרים: נשים נשואות. תרגום נוסף: לך לעזאזל; שאללה יבייש את נשותיך), ובגרסתה המעודנת: يفضح حريشك יפצ’ח חרישכ – שיבויש הנדל שלך. נדל, מרבה הרגליים הזה. אין לפרש את הקללה הזו מילולית, היא רק באה לרכך את הקללה המקורית עם מילה שנשמעת דומה.
אותו הדבר קורה בצירוף يحر ق حريمَك יִחְרֶק חַרִימַכּ, שמשמעותו “לך לעזאזל” (מיל’, [שאללה] ישרוף את נשותיך). למיטב ידיעתי צירוף זה יכול להיאמר גם בבדיחוּת או בהקשר של חיבה בין שני אנשים קרובים, וכדי “לעדן” אותו מחליפים את ה-م עם ش ואומרים يحر ق حريشَك (יִחְרֶק חַרִישַכּ).
אם כן:
* יִנְעַל/יִפְצַ’ח עַרְצַ’כּ! ينعل / يفضح عرضك – לך לעזאזל! (מיל’: יקולל/יבויש הכבוד שלך. זו קללה שלעיתים תיאמר בקלילות ובחביבות, מה שנקרא “קללה לייט”, אבל השתדלו להימנע מלהגיד אותה)
* פַצַ’ח עַרְצ’ֹה فضح عرضه – נכנס בו, בייש אותו (מיל’: בייש את הכבוד שלו)
הערה חשובה: בקללות האלה לא נאמרת/נכתבת המילה שהיא הנושא התחבירי של המשפט, והיא המילה אללה. ניתן לתרגמן בתרגום חופשי על דרך הסביל, אם כי כולן משפטים אקטיביים עם נושא תחבירי שהושמט.
=-=-=
כתבה לנו גילה יונה, שפתחה לאחרונה דף פייסבוק משלה ללימוד ערבית (משלי – תרגול מדוברת א”י):
פַצַ’חֶ אלסִּרּ فضح السّرّ – גילה את הסוד. כאשר מגלים משהו שלא רצו שיתגלה נוצרת הבושה ואי הנעימות שהיא الفضيحة.
כתב יאיר גולד:
לאחרונה קראתי בדף אחר: ח’ליהא מסתורה עשאן מא תפצ’ח خلّيها مستورة عشان ما تفضح – אל תגיד זאת לאף אחד כדי שלא יהיו בושות.
לגבי הקשר לעברית, אסוציאטיבית מי שמלשין ומגלה סוד מביש (בנין 1 כפי שפירטת) – שובר, מפצח (שתיקה או הסתרה) כדי לגלות משהו פנימי, מוסתר (ומביך). לחילופין האפקט של “התחלה”, שחרור של זרימה (זרימה של פרטים מביכים ומבישים).
כתב חגי פודור:
פצ’יחת אלע’ני באלצנדוק ופצ’יחת אלפקיר באלסוק فضيحة الغني بالصّندوق وفضيحة الفقير بالسّوق – שערוריית העשיר נסלחת ושערוריית העני תלווה אותו כל החיים (מיל’: שערוריית העני בתוך ארגז וזו של העני [גלויה] בשוק. ואני מוסיף גם את הגרסה: פצ’אאח אלע’ני לא ידרי בהא אחד فضائح الغني لا يدري بها أحد – איש אינו מודע לשערוריות של העשיר)
מקור התמונה (פדיחה שקרתה לביל גייטס): https://www.youtube.com/watch?v=yeUyxjLhAxU&t=1s
זה היה הפוסט ה- 2,360 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
