מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בפוסט.
אז מילת היום היא –
אַרְסַא أَرْسَى – עָגַן, עגנה (ספינה); העגין את הספינה; ייצב, ביסס, מיסד
קפץ לי פוסט נוסף מדף פייסבוק:
التاريخ عالمنا والجغرافيا ملعبنا
ההיסטוריה היא עולמנו והגיאוגרפיה היא מגרש המשחקים שלנו
الدول العربية التي طبّعت علاقاتها مع إسرائـ–يل
شهد العالم العربي خلال العقود الماضية تحولات كبرى في العلاقات مع إسرائيل، تمثلت في توقيع عدة اتفاقيات سلام وتطبيع دبلوماسي بين بعض الدول العربية وتل أبيب. إليك أبرزها
مصر (1979) 
أول دولة عربية وقّعت اتفاق سلام مع إسرائيل بعد اتفاقية كامب ديفيد، لتضع حدًا لحالة الحرب بين البلدين.
الأردن (1994) 
وقّع معاهدة وادي عربة التي أرست علاقات رسمية وحددت الحدود بين الطرفين.
الإمارات العربية المتحدة (2020) 
أطلقت مرحلة جديدة من التعاون عبر اتفاق إبراهيم، لتصبح أول دولة خليجية تطبع رسميًا مع إسرائيل.
البحرين (2020) 
انضمت إلى ركب التطبيع في العام نفسه ضمن اتفاقات إبراهيم، وافتتحت سفارة إسرائيلية في المنامة.
المغرب (2020) 
استأنف علاقاته الدبلوماسية مع إسرائيل بعد سنوات من القطيعة، وشهدت العلاقات تطورًا في مجالات التعاون الاقتصادي والسياحي.
السودان (2021) 
أعلن تطبيع العلاقات ضمن اتفاقات إبراهيم، لكن الخطوات الرسمية تأخرت بسبب الأوضاع الداخلية.
هذه الاتفاقيات تمثل منعطفًا تاريخيًا في المنطقة، إذ انتقلت بعض الدول من مرحلة الصراع إلى مرحلة التعاون والانفتاح السياسي والاقتصادي.
המדינות הערביות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל
העולם הערבי היה עד במהלך העשורים החולפים לשינויים גדולים ביחסים עם ישראל, שבאו לידי ביטוי בחתימה על מספר הסכמי שלום ונורמליזציה דיפלומטית בין מספר מדינות ערביות ובין תל אביב (הערבים מסרבים להכיר בירושלים כבירת ישראל ולכן מציינים את תל אביב. שלו). הנה הבולטים שבהם:
מצרים (1979)
המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל לאחר הסכם קמפ דיוויד, דבר שסיים את מצב המלחמה בין שתי המדינות.
ירדן (1994)
(ירדן) חתמה על הסכם ואדי ערבה, שהניח את היסודות ליחסים רשמיים והגדיר את הגבולות בין שני הצדדים.
איחוד האמירויות הערביות (2020)
(מדינת האמירויות) פתחה שלב חדש של שיתוף פעולה באמצעות הסכמי אברהם, והפכה למדינה המפרצית הראשונה שמנרמלת את יחסיה באופן רשמי עם ישראל.
בחרין (2020)
(בחרין) הצטרפה לשיירת הנורמליזציה באותה שנה במסגרת הסכמי אברהם, ונפתחה שגרירות ישראלית ב(בירה) אלמנאמה.
מרוקו (2020)
(מרוקו) חידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל לאחר שנים של חרם. היחסים היו עדים להתפתחות בתחומי שיתוף הפעולה הכלכלי והתיירותי.
סודאן (2021)
(סודאן) הכריזה על נרמול היחסים במסגרת הסכמי אברהם, אך הצעדים הרשמיים התעכבו בשל המצב הפנימי.
ההסכמים האלה מייצגים תפנית היסטורית באזור, שכן מספר מדינות עברו משלב המאבק לשלב שיתוף הפעולה והפתיחות התיירותית והכלכלית.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/share/p/1FWi2USA2q/
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ר.ס.ו (בגזרת ל"ו) עוסק בייצוב של דברים, ומכאן בעוגנים ובעגינה של ספינות:
* הפועל רַסַא رَسَا בבניין הראשון – עגן, הטיל עוגן; נחת (מטוס); היה יציב ואיתן; השלים בין-; נפל בחלקו (פרס), זכה; העביר מסורת בשם-
* רַסְו رسْو, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עגינה
* רַאסִי راسي (רַאסִן راسٍ) וברבים רַוַאסִי رواسي (רַוַאסִן رواسٍ), בצורת הבינוני הפועל – קבוע במקומו, יציב, איתן; כשם עצם: הר גדול שעומד איתן; עוגן
* רַאסִיַאת راسيات, בצורת הרבות – הרים כבירים שאין לעוקרם
* הפועל רַסַּא رسّى בבניין השני – קבע מי זכה במכרז או במכירה פומבית
* הפועל אַרְסַא أرسى בבניין הרביעי – מילת היום
* הפועל תְרַסַּא ترسّى בבניין החמישי – זכה במכרז וכו' (במדוברת מצרית)
* רַסִיּ رسيّ – קבוע, יציב, מבוסס
* מַרְסַא مَرسى וברבים מַרַאסִי مَراسي (מַרַאסִן مَراسٍ) – מעגן; עגינה
* מִרְסַאה مِرساة וברבים מַרַאסִי مَراسي (מַרַאסִן مَراسٍ) – עוגן
* רַסַא עַלַא בַּרּ رسا على برّ – הגיע להחלטה (מיל': עגן ביבשה)
* רִסִי עַלַא חַלּ رسي على حلّ – מצא פתרון
* מַטְרַח מַא תִרְסִי דֻקּ לַהַא مطرح ما ترسي دقّ لها – מה שיהיה יהיה, תקבל את הדבר איך שהוא יצא, אל תתנגד לגורל (מיל': במקום בו תעגון (הספינה) – קשור אותה אליו כדי שהיא תהיה יציבה)
הנה קטע שכתבתי פה לפני שש שנים:
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
מַרְסַא מַטְרוּח مرسى مطروح
אז אני לא ביקרתי שם מעולם, אבל בואו נגיד שהייתי במרחק צעד בודד מלהיות שם…
ב- 2011 חזרתי עם אשתי מטיול מהנה בארה"ב. נחתנו ברומא בדרכנו חזרה ארצה וחיכינו לעלות למטוס שלנו.
בשער לידנו הכריזו על עלייה למטוס שיעדו Mersa Matruh.
מרסה מה? מעודי לא שמעתי את השם הזה, ואם יורשה להעיד על עצמי בלי צניעות רבה, אני קצת מבין במקומות בעולם…
ונוסעים לשם מרומא? סימן שזה מקום חשוב…
למרות שרוב הנוסעים היו איטלקים שטסו לשם לחופשה, הנחתי שהמקום נמצא במדינה ערבית לפי לבושם של שאר הנוסעים.
אז מרסא זה מעגן, כלומר זהו יעד שנמצא על החוף. אבל איפה זה? ומה זה מטרוה?
אז קמתי לשאול את דיילת הקרקע, והיא אמרה לי שזה במצרים.
רציתי מאוד לנסוע לשם במקום לחזור הביתה, אבל כבר היינו מותשים ואמרנו שנעשה זאת בפעם אחרת…
"מרסא מטרוח (בערבית: مرسى مطروح) היא עיר נמל בצפון-מערב מצרים, לחוף הים התיכון, 270 ק"מ ממערב לאלכסנדריה.
גאוגרפיה
העיר שוכנת לצד הדרך המובילה מהדלתא של הנילוס ללוב. דרך נוספת יוצאת מהעיר דרומה, לעבר המדבר המערבי.
את העיר משרת נמל התעופה מרסא מטרוח. הנמל הימי היה אחד הבסיסים ששימשו את הצי הסובייטי בים התיכון.
בתקופה התלמאית ובתקופה הביזנטית נודע המקום בשם פראיתוניון (Παραιτόνιον), ובתקופה הרומית נודע בשם פראתוניום (Paraetonium). העיר שימשה בתקופה הרומית כנמל חשוב להעברת סחורות לרומא.
העיר משמשת כאתר נופש לתושבי קהיר ולתיירים בחודשי הקיץ. בעיר מספר אתרים, בהם חורבות מקדש המיוחסים לרעמסס השני (בערך שנת 1200 לפני הספירה), כנסייה קופטית ובה מספר מערות, בתי הקברות הגרמני והאיטלקי הבנויים על גבעה הצופה לים, חוף אג'יבה ובו מספר מערות טבעיות, ועוד" (ויקיפדיה).
ויקי בערבית מוסיפה שמקור השם מטרוח אינו ידוע, אולם קיימים תשעה אנשים מפורסמים מאזור מצרים או צפון אפריקה, ששמם היה מטרוח. בנוסף, רבים מאנשי אנדלוסיה הגיעו למצרים ולחוף אפריקה מהאזור.
=-=-=
זוכרים את מֻחַמַּד מֻרְסִי محمّد مرسي, שהיה נשיא מצרים לשנה אחת בשנת 2012?
יש מפרשים שמשמעות שם משפחתו, שהוא בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי, היא מייצב, מבסס, ויש גורסים שזהו בכלל שם תואר למי שמוצאו מהעיר הספרדית מורסיה.
=-=
הקורא יאיר פז הזכיר לי עובדה ששכחתי לציין בעצמי:
אם מסתכלים על משמעות הבניין השני "קבע מי זכה במכרז או במכירה פומבית" אפשר אולי לקשר את זה למשמעות של הִרְשָׁה (שורש ר.ש.י\ה) בעברית: נתן זכות, אפשר. האלמנט המשותף: נתינה מוצהרת\מוכרזת של זכות, בעלות.
בתמונה: מעגן היאכטות במונטה קרלו, מונקו. תמונה שצילמתי לפני חודש.
זה היה הפוסט ה- 2,961 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
