
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה בפוסט.
אז מילת היום היא –
מֻכַּעַּבּ مُكَعَّب וברבים מֻכַּעַּבַּאת مكعّبات – מעוקב; בחזקה שלישית. כשם עצם: קובייה, חפץ דמוי קובייה
קפץ לי פוסט נוסף מהדף:
إقرأ – Iqraa
אִקְרַא' (קרא!)
عندما تضع مكعب ثلج في ماء ساخن وآخر في ماء بارد، يبدو من البديهي أن يذوب الثلج في الماء الساخن بشكل أسرع. الحرارة الأعلى تعني طاقة أكثر، وبالتالي ذوبان أسرع. لكن المدهش أن هناك حالات يذوب فيها الثلج في الماء البارد أسرع من الماء الساخن. هذه الظاهرة مرتبطة بتأثير يُعرف باسم تأثير مبيمبا، وهو تأثير غريب تم رصده في تجمد الماء أيضًا، حيث يتجمد الماء الساخن أحيانًا أسرع من الماء البارد.
ما يحدث هنا لا يزال غير مفهوم بشكل كامل، لكن هناك فرضيات علمية تحاول تفسيره. بعضها يشير إلى أن الماء الساخن قد يتبخر أكثر، مما يقلل من كميته ويسرّع بعض التغيرات. وهناك من يتحدث عن تغيرات في البنية الجزيئية أو في توزيع درجات الحرارة داخل السائل. لكن حتى الآن، لا يوجد تفسير قاطع لهذه الظاهرة، مما يجعلها من الأمور المثيرة للجدل والبحث في الفيزياء.
כשאתה מניח קובית קרח במים חמים ואחרת במים קרים, זה נראה מובן מאליו שהקרח במים החמים יימס מהר יותר. טמפרטורה גבוהה יותר פירושה יותר אנרגיה, וכתוצאה מכך הפשרה מהירה יותר. אולם הדבר המדהים הוא שישנם מקרים בהם הקרח במים הקרים יפשיר מהר יותר מאשר בחמים. התופעה הזו קשורה לאפקט שנקרא אפקט מְפֶּמְבָּה, שהוא אפקט מוזר שנצפה גם בקפיאת מים, כאשר מים חמים קופאים לפעמים מהר יותר ממים קרים.
מה שקורה פה עדיין בלתי מובן לגמרי, אולם ישנן השערות מדעיות שמנסות להסביר את העניין. כמה מהן מצביעות על כך שמים חמים עשויים להתאדות יותר, מה שמפחית מכמותם ומזרז את השינויים. (חוקרים) אחרים מדברים על שינויים במבנה החלקיקים או בחלוקת מעלות החום בתוך הנוזל. אולם עד כה אין הסבר חד-משמעי לתופעה הזו, מה שהופך אותה לעניין מעורר חילוקי דעות ומחקרים בפיזיקה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
נעיין בוויקיפדיה:
"אפקט מְפֶּמְבָּה הוא שם לתופעה שכאשר מקררים שני כלים זהים המכילים אותה כמות מים אך בטמפרטורה שונה, המים החמים קופאים לעיתים מהר יותר מהמים הקרים. התופעה תוארה לאורך ההיסטוריה עוד מימיו של אריסטו, אך זכתה להכרה על ידי הקהילה המדעית המודרנית רק לאחר שתלמיד תיכון מטנזניה בשם ארסטו ברתולומיאו מפמבה (Erasto Barthlomeo Mpemba) תיאר אותה בשנת 1969. קיימת אי-הסכמה בקהילה המדעית באשר לפרמטרים הנדרשים כדי להפיק את האפקט, כמו גם על הבסיס התאורטי של התופעה. […]"
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
כַּעְבּ كَعْب וברבים אַכְּעֻבּ أَكْعُب – עקב; קרסול; פרק, מִפרק; שם פרטי
כַּעְבּ كعب וברבים כִּעַאבּ كِعَاب או כֻּעוּבּ كعوب – קובייה, קובית משחק; תחתית, קרקעית; קת של רובה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/nCZCk
השורש הערבי כ.ע.ב עוסק בקוביות ובדברים בעלי נפח, כלומר מעוקבים, ובעקבים. בשני המקרים קיימת התכתבות עם השורש העברי ע.ק.ב, עם שני שינויים: שיכול עיצורים וחילופים נדירים יחסית של כ-ק.
* הפועל כַּעַבַּ كَعَبَ בבניין הראשון – מילא. בנוסף, בנקבה, כַּעַבַּת كعبت – נערה ששדיה גדלו והתעגלו
* כַּאעֶבּ كاعِب וברבים כַּוַאעֶבּ كواعب, בצורת הבינוני הפועל זכר, למרות שמדובר רק בנשים – אישה צעירה בעלת שדיים מלאים ומחוטבים. גם בצורה כִּעַאבּ كِعاب; מלא, חטוב; שד מעוגל ותפוח
* הפועל כַּעַּבּ كعّب בבניין השני – מילא, עיקב, הפך למעוקב, בעל נפח; העלה מספר בחזקה שלישית
* מִתֶר תַכְּעִיבִּיּ متر تكعيبيّ, עם צורת הנסבה/יחס של שם הפעולה של הבניין – מטר מעוקב
* גִ'דֶ'ר תַכּעיבּי جذر تكعيبيّ – שורש בחזקת שלוש
* אַלְפַנֶּ אלתַּכְּעיבּי الفنّ التّكعيبيّ – קוביזם, זרם באומנות
* מֻכַּעַּבּ مكعّب וברבים מֻכַּעַּבַּאת مكعّبات – מעוקב; בחזקה שלישית. כשם עצם: קובייה, חפץ דמוי קובייה
* מִתֶר מֻכּעבּ متر مكعّب – מטר מעוקב
* עַדַד מֻכּעבּ عدد مكعّب – מספר בחזקה שלישית
* הפועל אַכְּעַבַּ أكعب בבניין הרביעי – מיהר בהליכתו
* הפועל תַכַּעַּבַּ تكعّب בבניין החמישי – צמח והתעגל; נעשה קובייתי
* כַּעְבּ אַחִ'יל كعب أخيل – עקב אכילס
* כַּעֶבּ עַאלִי كعب عالي – (נעל עם) עקב גבוה; כינוי מחפיץ לנשים
* כעב וַאטִי كعب واطي – (נעל עם) עקב נמוך
* כּעבֶּ אלְחִדַ'אא' كعب الحذاء – עקב הנעל
* כּעבֶּ אלְכִּתַאבּ كعب الكتاب – גב הספר
* אֶלְכַּעְבֶּ אלדַּאיֶר الكعب الدّاير – טרטור, הרצה של אנשים סחור סחור (מיל': העקב המסתובב)
* כַּעְבַּה كعبة – מבנה קובייתי, בית בצורת קוביה
* אַלְכַּעְבַּה الكعبة – המקום הקדוש ביותר באסלאם, נמצא בעיר מכה ואליו עולים לרגל. נקרא כך בשל צורתו
* תַכְּעִיבַּה تكعيبة – סוכה להדליית גפנים
כתב לנו יובל ברגר:
כעב אלע'זאל كعب الغزال – מין מאפה מתוק – במקומות שונים משתמשים בשם למאפים שונים.
مكعّب כשמכתיבים מספר הכוונה לחזרה על המספר שלוש פעמים. למשל خمسة سبعة تسعة مكعّب واحد יהיה 579991
תוספות הקוראים:
יאיר פז:
נזל ערקה לכעב אג'רה نزل عرقه لكعب اجره – התאמץ מאוד, "קרע את התחת" (מיל. זיעתו התגלגלה לעקביו)
אלי בן-משה:
לא ראס ולא כעב لا رأس ولا كعب לא ראש ולא עקב
כלומר: מהומה, המולה, חוסר סדר
רון ארטשטיין:
ובתמונה: מכעב רוביכ مكعّب روبيك – קובייה הונגרית, הקובייה של רוביק
מני פורת:
לדעתי, كعب/كعبة במשמעות של קובייה מקורו במלה היונית κύβος שהתגלגלה להמון שפות, מלטינית ואנגלית ועד עברית וערבית
התמונה: Olav Ahrens Røtne
זה היה הפוסט ה- 2,937 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.