מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
קִסְט قِسْط וברבים אַקְסַאט أَقْسَاط – חלק, שיעור, מידה; תשלום (חלקי, בתשלומים); צדק, יושר, הוגנות
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
עובדיה שלח לי בדיחה נוספת של תיתא (סבתא) לטיפה מהתוכנית הקומית הלבנונית חסרת-הגבולות LOL.
הבדיחה מופיעה בפרק שבַּקישור בדקה 17:14.
– איה, תיתא, נכתה!
– נכתה? אג'א אבו אלעבד עלא אלבית באאח'ר אלליל, פאת עלא אלבית, ברם, ברם, ברם מן אוצ'ה לאוצ'ה לאוצ'ה, מא כאן ילאקי מרתה. יא מרה וינכ? יא מרה וינכ? פאת לג'וא, לאקא אם אלעבד נאימה וטאבב ואחד פוקהא, עם ביעמלוא שע'להם
– יא עיני עלא אלאג'יאל!
– … היכ ולא היכ, טול באלכ לאקול לכ. ראח ג'אב אלפרד ואג'א. קאל לה: ואללה ואללה בדי אקתלכ אליום! קאל לה בדכ תקתלני? קאל לה איה. קאלת לה מרתה רוק! רוק, רוק, רוק, רוק! לכ הידא אלבראד מין ג'אב לנא איאה? קסט אלמדרסה ללולאד מין דפעהא? אמבארח מין ג'אב אלנא ת נטבח'? האי אלפרשה מין ג'אבהא? קאל להא בתערפי שו, יא מרה? קאלת לה שו? קאל להא: רוחי ע'טיה, אחלא מא יאח'ד ברד
– ايه، تيتا، نكتة!
– نكتة؟ اجا أبو العبد على البيت بآخر اللّيل، فات على البيت، برم، برم، برم من أوضة لأوضة لأوضة، ما كان يلاقي مرته. "يا مرة وينك؟ يا مرة وينك؟" فات لجوّا، لاقى أم العبد نايمة وطابب واحد فوقها، عم بيعملوا شغلهم
– يا عيني على الأجيال!
– قال له: يا أخو الهيك ولّا هيك، طوّل بالك لأقول لك! راح جاب الفرد واجا. قال له: والله والله بدّي أقتلك اليوم! قال له: بدّك تقتلني؟ قال له: ايه. قالت له مرته: روق! روق، روق، روق، روق! لك هيدا البرّاد مين جاب لنا ايّاه؟ قسط المدرسة للولاد مين دفعها؟ امبارح مين جاب النا ت نطبخ؟ هاي الفرشة مين جابها؟ قال لها: بتعرفي شو، يا مرة؟ قالت له: شو؟ قال لها: روحي غطّيه، أحلى ما ياخد برد
– כן, סבתא, בדיחה!
– בדיחה? אבו אלעבד חזר הביתה מאוחר בלילה, הוא נכנס לבית, הסתובב, הסתובב, הסתובב מחדר לחדר לחדר, ולא מצא את אשתו. "אישה, איפה את? אישה, איפה את?" הוא נכנס פנימה, ומצא את אשתו ישנה ומעליה שוכב מישהו, עושים את ענייניהם
– איזה דורות (מיוחדים)!
– הוא אמר לו: יא בן של כך וכך, חכה ואראה לך מה זה! הוא הלך, הביא את האקדח וחזר. הוא אמר לו: בחיי, בחיי אני אהרוג אותך היום! הוא ענה לו: אתה רוצה להרוג אותי? הוא אמר לו: כן. אמרה לו אשתו: תירגע! תירגע, תירגע, תירגע! מי הביא לנו את המקרר הזה? מי שילם את התשלום לבית הספר של הילדים? אתמול מי הביא לנו (אוכל) כדי שנבשל? מי הביא את המיטה הזו? הוא אמר לה: את יודעת מה, אישה? ענתה לו: מה? אמר לה: לכי כסי אותו, שלא יתקרר
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.youtube.com/watch?v=xhdvhOPw2yk
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ק.ס.ט עוסק בחלוקה לחלקים וביושר.
* הפועל קַסַטַ قَسَطَ בבניין הראשון – נהג בצדק וביושר; עשק, גזל
* קַאסֶט قاسط, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – איש רשע, סוטה מדרך הישר, עושק
* הפועל קַסַּטַ قسّط בבניין השני – קצב, הקצה; שילם בתשלומים, חילק לתשלומים. במדוברת גם: התפאר, התרברב
* בִּאלתַּקְסִיט بالتّقسيط, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, או בִּאלְקִסְט بالقسط – בתשלומים
* הפועל אַקְסַטַ أقسط בבניין הרביעי – נהג ביושר, פסק בצדק
* אַלְמֻקְסִט المُقْسِط, בצורת הבינוני הפועל – העושה צדק, הישר והצודק (אחד משמותיו של האל)
* הפועל תַקַסַּטוּא تقسّطوا בבניין החמישי – חילקו (אותו) ביניהם
* הפועל אִקְתַסַטַ اقتسط בבניין השמיני – חילק את- בין-
* קִסְט וַאפֶר قسط وافر – חלק גדול וניכר
* קִסְט כַּאפִי قسط كافي – מידה מספקת
הקוראת דניאל קורבו מסיבה את תשומת לבנו, בהסתמכה על המילון של מני פורת, שהשורש הזה קיים בעברית במילה קשט במובן אמת. נביט בויקימילון:
לשון המקרא: [לא בשימוש] אמת
”נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.“ (תהלים ס, פסוק ו)
”לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת; לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.“ (משלי כב, פסוק כא)
תמונה: Ali Mkumbwa
זה היה הפוסט ה- 2,822 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
