מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

מֻחְרֶג' مُحْرِج – מביך

משה שלח לי סרטון נוסף של הסטנדאפיסט הירדני עבדאללה צביח.
הסרטון מקוטע, והוא בכלל לא פורסם בחשבון שלו. הפכתי את הרשת בניסיון לאתר את הסרטון המקורי אך לא מצאתי. נו, מילא. נסתדר עם מה שיש.

כותרת הסרטון:

اعترافات ومشاكل
احكيلنا موقف محرج صار معك

וידויים ובעיות
ספר לנו מקרה מביך שקרה לך

אסמעוא, בחכי, בס אלמוצ'וע יצ'ל בינא.
פי בנת, אלהא פתרה בתטלע לי צורהא, אשי ע אלפראזה, יעני צאחבת עיון מע-, ממא ג'מיעה, וכל מרה היכ בתתע'יר בס אללי הי נפס אלנתאאג', נאר!
בעד אעג'אב דאם תלת אסאביע קררת אדח'ל. בעת'ת להא: כיפכ? רדת עלי בנפס אלת'אניה. ואנא ברצ'ו מש קליל יעני אנא מג'נון עלאקאת והיכ שע'לאת, אנא מא-, ברחמש יעני.
רדת עלי בנפס אלת'אניה, קאלת לי: אוקאת אלדואם מן אלסאעה ת'מאניה צבאחן ללתאסעה לילן.
הדי! אנו דואם? אצברי, מא לכ? יאח'תי, בדנא נתואצל.
קאלת לי: אלחג'ז ואלאסתפסאר- אצברי! אנו חג'ז? אצברי! יעני אחנא בדנא אלאשי עלא טול, מש נט'אם חג'ז. מא לכ, יא בנת אלנאס! אצברי! פקיג' אלח'טבה- אנו ח'טבה? אסתני!
קעדת שוי אנא ואלרד אלאאלי נדרדש ע בין מא שאפת אלמסג', רדת, קלת להא יעני: מא שאא אללה ענכ, מבאלע'ה, יעני מנתג' מחלי יסתחק אלדעם. קאלת לי: עפון? אנא מא בנזלש צורי. אסכתי טיב! אלי תלת אסאביע בזום! כיף מא בתנזלי צורכ? מא לכ? חכית לי: אנא מייקאפ ארטיסט והדול זבאיני.
כיף? איה? אנא אלי תלת אסאביע מעג'ב בזבאינכ?
חמאר? מש עארף תמיז? טיב, אעמלי להם תאג, אקל מא פיהא! טב, כיף בנתואצל מע זבאינכ אחנא?!

اسمعوا، بحكي، بس الموضوع يضلّ بينّا.
في بنت، الها فترة بتطلع لي صورها، اشي ع الفرازة، يعني صاحبة عيون مع-، ممّا جميعه، وكلّ مرّة هيك بتتغيّر بس اللي هي نفس النّتائج، نار!
بعد إعجاب دام تلت أسابيع قرّرت أدخل. بعثت لها: كيفك؟ ردّت عليّ بنفس الثّانية. وأنا برضو مش قليل يعني أنا مجنون علاقات وهيك شغلات، أنا ما-، برحمش يعني.
ردّت عليّ بنفس الثّانية، قالت لي: أوقات الدّوام من السّاعة ثمانية صباحًا للتّاسعة ليلًا.
هدّي! أنو دوام؟ اصبري، ما لك؟ ياختي، بدّنا نتواصل.
قالت لي: الحجز والاستفسار- اصبري! أنو حجز؟ اصبري! يعني احنا بدّنا الاشي على طول، مش نظام حجز. ما لك، يا بنت النّاس! اصبري! package الخطبة- أنو خطبة؟ استنّي!
قعدت شوي أنا والرّدّ الآلي ندردش ع بين ما شافت المسج، ردّت، قلت لها يعني: ما شاء الله عنك، مبالغة، يعني منتج محلّي يستحقّ الدّعم. قالت لي: عفوًا؟ أنا ما بنزلش صوري. اسكتي طيّب! الي تلت أسابيع بزوّم! كيف ما بتنزّلي صورك؟ ما لك؟ حكيت لي: انا make-up artist وهدول زبايني.
كيف؟ ايه؟ أنا الي تلت أسابيع معجب بزباينك؟
حمار؟ مش عارف تميّز؟ طيّب، اعملي لهم تاج، أقلّ ما فيها! طب، كيف بنتواصل مع زباينك احنا؟!

תקשיבו, אני אספר, אבל שהנושא יישאר בינינו.
יש בחורה, שכבר תקופה קופצות שלי תמונות שלה, משהו משהו, יש לה עיניים עם-, הכול (אצלה מושלם), ובכל פעם היא משתנה אבל עם אותן תוצאות, אש!
לאחר התפעלות/הערצה שנמשכה שלושה שבועות החלטתי להיכנס (לפעול). שלחתי לה: מה שלומך? היא ענתה לי מִיד. ואני, גם לא חסר לי, אני משוגע על יחסים ודברים כאלה, אני לא מרחם.
היא ענתה לי מיד, ואמרה לי: "שעות הפעילות משעה שמונה בבוקר עד תשע בערב".
תירגעי! איזה פעילות? לאט לאט, מה קורה לך? אחותי, אנו רוצים לפתח קשר.
היא אמרה לי: "להזמנה ושאלות-" תירגעי! איזו הזמנה? לאט! אנו רוצים משהו טוב, לא מנגנון הזמנות. מה עובר עליך, יא בת טובים! תירגעי! "לחבילת אירוסין"- איזה אירוסין? חכי!
ישבתי קצת להתכתב עם המענה האוטומטי עד שהיא ראתה את ההודעה. היא ענתה, ואמרתי לה: בלי עין הרע, את מוגזמת, תוצר מקומי מצדיק תמיכה. היא אמרה לי: "סליחה? אני לא מעלה תמונות שלי". תשתקי, טוב? אני כבר שלושה שבועות עושה זום (מגדיל עם האצבעות את התמונות שלה)! מה זה את לא מעלה תמונות שלך? מה עובר עליך? היא אמרה לי: "אני אומנית איפור ואלו הלקוחות שלי".
מה? איך? אני כבר שלושה שבועות מִתְפעל מ-/נמשך ללקוחות שלך?
(מדבר לעצמו) אתה חמור? אתה לא יודע להבחין? טוב, תתייגי אותן לפחות! טוב, איך ניצור קשר עם הלקוחות שלך?! (נקטע)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@ahmadal…/video/7625345172343180565

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

חַרַג' حَرَج – מבוכה; קושי, מצב קשה, מצוקה; מקום צר; חטא, אָשָם; אי נוחות, אי נעימות; חורשה, יער; מכירה פומבית; כשם תואר: צר, מצומצם

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/qLaFF

השורש הערבי ח.ר.ג' עוסק במצוקות וחטאים, אך גם בחורשות (ובכך הוא מתכתב עם השורש השמי הקרוב ח.ר.ש).
השורש העברי הזהה, העוסק בחריגות, מתכתב דווקא עם השורש הערבי הנפוץ פי כמה ח'.ר.ג', העוסק ביציאות.

* הפועל חַרִגַ' حَرِجَ בבניין הראשון – חטא, טעה; חשש, פחד; ביקש חסות; היה צר
* חַרַאגַ'ה حَراجة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חומרת המצב; מצב קריטי של חולה
* הפועל חַרַּגַ' حَرَّج בבניין השני – אסר, מנע; הקשה, הכביד; הטריד; התעקש; ייער
* הפועל חַארַגַ' حارج בבניין השלישי – התווכח; התמקח
* הפועל אַחְרַגַ' أحرج בבניין הרביעי – הביך, העמיד במבחן קשה; הפר; אסר; אילץ; גרם לחטא. מילת היום, מֻחְרִג', היא צורת הבינוני הפועל של הפועל
* אַלְמֻחְרִגַ'את المحرجات, עם צורת הבינוני פועלות – השבועות המעמידות את האדם במצב קשה, כמו למשל השבועה לגרש את אשתו
* הפועל תַחַרַּגַ' تحرّج בבניין החמישי – נזהר מלעשות
* מֻתַחַרֶּג' متحرّج, בצורת הבינוני הפועל – נמצא במצוקה
* הפועל אִנְחַרַג' انحرج בבניין השביעי – הובך, נגרמה לו מבוכה
* חִרַאגַ'ה حراجة – יערנות
* אַלצַּ'אבִּטַה אֶלְחִרַאגִ'יַּה الضّابطة الحراجيّة – משטרת משמר היערות
* חַרַגַ'ה حرجة – חורשה סבוכה
* אַשְגַ'אר חַרַגִ'יַּה أشجار حرجيّة – עצי חורש
* חַרַאג' حَراج – מכירה פומבית
* חִרְג' حِرْج – מלכודת, רשת ציידים; פשע
* חַרִג' حَرِج – חמור, קשה, קריטי; צר, דחוק, מצומצם; מביך
* חַאלַה חַרִגַ'ה حالة حرجة או מַוְקֶף חרג' موقف حرج – מצב קשה, מצב קריטי
* נֻקְטַה חַרִג'ה نقطة حرجة – נקודה קריטית
* מַאְזַק חַרִג' مأزق حرج – משבר, דילמה, צרה; מעבר צר
* סַבַּבַ חַרַגַן לִ- سبّب حرجًا ل- – הביך, גרם מבוכה ל-

הקורא הידען J.J. Hirsch כתב את הדברים הבאים:

הביטוי حَدِّثْ وَلَا حَرَجَ (חַדִּתְ' וַלַא חַרַגַ') שפירושו (לפי מילון מילסון) "דַּבֵּר כאוות נפשך", "דַּבֵּר ככל שתרצה" (מיל': דַּבֵּר ואין בכך כל פסול/חטא/עוון), מזכיר לי חדית' מפורסם מפי הנביא מחמד שבו הוא אומר: حَدِّثُوا عَنْ بَنِي إِسْرَائِيلَ وَلَا حَرَجَ (חַדִּת'וּא עַנְ בַּנִי אִסְרַאאִ'ילַ וַלַא חַרַגַ') – "מִסְרוּ מסורות על אודות בני ישראל ואין בכך כל פסול/חטא/עוון".
במבט ראשוני, החדית' הנ"ל נראה כמו חדית' פשוט המעניק היתר מפי הנביא מחמד למסירת אִסְרַאאִ'ילִיַאת (إِسْرَائِيلِيَات – מסורות יהודיות [ונוצריות]). אולם, זהו חדית' מיוחד המקפל בתוכו הסתייגות מהדה-לגיטימציה אשר נוצרה סביב מסירת אסראא'יליאת. כך, חדית' זה בעצם טומן בחובּו רמזים לוויכוח אשר התגלע בשתי המאות הראשונות לאסלאם סביב שאלת ההיוועצות ביהודים [ובנוצרים] והעיון בכתביהם. האם הדבר מותר למוסלמים? האם הוא אסור?
בקצרה – נראה כי בראשית האסלאם היה צורך אמיתי למסור אסראא'יליאת, לאחר מכן הדבר נאסר, ואז הגיע החדית' הנ"ל אשר התיר את הדבר (לאחר שהוא כבר נאסר).
הוויכוח לא הסתיים שם, והיו בו שלבים נוספים, אך נראה כי בסופו של דבר האסראא'יליאת אשר התקבלו בחדווה בראשית האסלאם, נפסלו בשלבים מאוחרים יותר (אם כי לא לגמרי), והפכו בעצם למושג שלילי; וזאת, בין השאר, בעקבות טענת התַחְרִיף (تَحْرِيف – סילוף, כלומר העובדה שהיהודים [והנוצרים] סילפו וזייפו את כתבי הקודש שלהם).
לא מן הנמנע שהביטוי השגור حَدِّثْ وَلَا حَرَجَ (ובלהגי המדוברת: حَدِّثْ وَلَا حَرَج [ללא הניקוד של הפַתְחַה על ה-ح (ח) בסוף]) נוצר בהשראת החדית' הנ"ל.

=-=

אחרי ההסבר המפורט הזה אוסיף שתי נקודות קצרות: בשפה המדוברת הביטוי משמש גם במובן של: אתה יכול לדבר בחופשיות וללא חשש.
הביטוי נאמר לאדם שחושש להתבטא, או כהתרסה למישהו שמנסה לטעון דבר הפוך מהדובר.

בנוסף, קיימת גם הגרסה חד'ת עַנְהֻ ולא ח'רג' حَدِّثْ عَنْهُ وَلَا حَرَجَ – יש הרבה מה לדבר עליו, אכן דברים רבים ניתן לומר בנושא.

התמונה: Julia Taubitz

זה היה הפוסט ה- 3,149 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.