מידבור

מדבור
פעלים שמות פעולהLeave a Comment on מידבור

מידבור

מדבור

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בפוסט.

אז מילת היום היא –

תַצַחֻּר (תסחר) تَصَحُّر – מִדְבּוּר

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

קפץ לי פוסט נוסף מהדף המדעי (בפייסבוק):

إقرأ – Iqraa

קְרא!

هل تعلم أن 70% من الأكسجين الذي تتنفسه الآن لا يأتي من الأشجار والغابات… بل من المحيطات!
العوالق النباتية المجهرية (الفيتوبلانكتون) التي تطفو في محيطاتنا هي "رئتا الأرض" الحقيقيتان. هذه الكائنات الصغيرة التي لا نراها بالعين المجردة تنتج معظم الأكسجين على كوكبنا!
لا يعني هذا أن الأشجار غير مهمة:
الأشجار تمتص ثاني أكسيد الكربون، وتحافظ على التنوع البيولوجي، وتنظم المناخ المحلي، وتمنع التصحر.
لكن المحيطات هي البطل الخفي:
المحيطات تنتج 50-80% من الأكسجين العالمي، وتنظم مناخ الكوكب، وتمتص كميات هائلة من ثاني أكسيد الكربون.
لهذا حماية محيطاتنا من التلوث مسألة حياة أو موت… حرفياً!

הידעת ש- 70% מהחמצן שאתה נושם עכשיו מקורו לא בעצים וביערות, אלא באוקיינוסים?!
ה- צֶפֶת* הצמחית המיקרוסקופית (פיטופלנקטון [Phytoplankton]), שצפה באוקיינוסים שלנו, היא "הריאות" האמיתיות של כדור הארץ. היצורים הזעירים האלה, שאינם נראים בעין בלתי מזוינת, מפיקים את רוב החמצן על הכוכב שלנו!
אין זה אומר, שהעצים אינם חשובים:
העצים קולטים את הפחמן הדו-חמצני, הם שומרים על הגיוון הביולוגי, מאזנים את האקלים המקומי ומונעים מִדבור.
אבל האוקיינוסים הם הגיבור הנסתר:
הם מפיקים 50-80% מהחמצן העולמי, הם מאזנים את האקלים של (כל) כדור הארץ וקולטים כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני.
לכן הגנת האוקיינוסים שלנו מפני זיהום היא סוגיה של חיים או מוות… מילולית!

* צבר של אורגניזמים השוכנים במימי האוקיינוסים והימים, וכן במאגרי מים מתוקים שונים, המאופיינים בכך שהם נעים בעיקר עם זרם המים ואינם מסוגלים לנוע נגדו (ויקיפדיה)

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ella Cohen, שכתבה לנו:

"עניינה אותי האטימולוגיה של צחרה صحراء (מדבר).

בדקתי את הנושא.
האטימולוגיה של צחרה/צחרא לא ידועה. זו מילה עתיקה מאד.
יחד עם זאת צחרה הייתה בשימוש עברי כ- מדבר עפ"י מילון ישן של אבן שושן. במהדורות החדשות זה כבר לא מופיע.
והנה מצאתי שצחרה, צחור וצח הם מאותו שורש.
ההסבר שלי לפי ההיגיון שלי הוא: צחרה – אין עליו/בו כלום. צח וצחור גם אין עליהם כלום. לא ציור, לא צבע ולא רבב".

אז מילת היום היא –

צַחְרַאא' صَحْرَاء וברבים צַחַארַא صحارى או צַחַארִי صحاري (צַחַארִן صحارٍ) או צַחְרַאוַאת صحراوات – מדבר ‎‏

במדוברת: צַחְרַא صحرا. צחרא במדוברת היא גם חלקה במקשה של אבטיחים, מלונים וכו'

לשמיעה: https://clyp.it/4isn204y

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

השורש הערבי צ.ח.ר עוסק במדבריות ובצבע אדמדם. וזה מעניין, כי השורש הזהה בעברית עוסק בדברים צחורים, שהם… לבנים:

* הפועל הספרותי צַחַרַ صَحَرَ בבניין הראשון – בישל (לא בשימוש)
* הפועל צַחִרַ صَحِرَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – נעשה אדמדם
* הפועל צַחַּר صحّر בבניין השני – הפך אזור למדבר/י, מִדְבֵּר
* הפועל תַצַחַּר تصحّر בבניין החמישי – הפך (בעצמו) למדבר
* מֻצְחִר مُصْحِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי, שאינו בשימוש – מי שהולך למדבר
* צַחְרַאוִיּ صحراويّ – מדברי (אנשים, חיות או כל דבר אחר)
* צַחַּארַה صحّارة או סַחַּארַה سحّارة, במדוברת – ארגז

כתב לנו חגי פודור:
במילון האטימולוגי של אברהם שטאל נכתב שהמשמעות היסודית של המילה צחרא היא להיות בעל צבע צהוב או אדמדם אפור, זה מתקשר לכתוב במקרא "צמר צחר",
אתונות צחורות הנזכרות בספר שופטים, צבען הוא חום צהוב ונראה שהמדבר קיבל את שמו על שום צבעו.

=-=

הידעתם?

"סהרה (בערבית: الصّحراء الكبرى – אַ-סַּחְרָא אלְ-כּוּבְּרָא, תעתיק מדויק: אלצחראא אלכברא, תרגום: המדבר הגדול ביותר) הוא המדבר החם הגדול ביותר בעולם. הסהרה משתרע על שטח של 9,200,000 קמ"ר, לכל רוחבה של צפון אפריקה, מהים התיכון והרי האטלס בצפון, עד קו רוחב ° 16 בדרום. בתחומו מצויות, בצורה מלאה או חלקית, 11 מדינות" (ויקיפדיה).

עכשיו הבנו מה מקור המילה סהרה.

וכן, גם באדיה היא מדבר:

בַּאדִיַה بادية – מדבר; בדואים

תמונה: Parsing Eye
התמונה צולמה בנמיביה.

זה היה הפוסט ה- 2,925 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x