פורסם ב- 10.2.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
שַאהֶד עִיַאן شَاهد عِيَان או שַאהֶד עַיַאן شاهد عَيان, וברבים שֻהוּד עִיַאן شهود عيان – עד ראייה
ואפשר גם, ביחיד: שַאהֶד עֵין شاهد عين
ואל תתבלבלו עם: שַאהֶד עַיַּאן شاهد عَيّان, שהוא עד חולה…
יהושע שלח לי רצף של שלושה סרטונים מ- 13.1.22:
(1)
סיארת אלשרטה האי, האי הי
חסב שהוד אלעיאן אללי פי אלמנטקה בקול לכ סיארת אלשרטה האי וקפת פי הד’א אלמנטקה מן אלשארע או פי הד’א אלמכאן מן אלשארע,
ואלשחן מא סיטר פי אלנזול, מא קדר יוקף מרה ואחדה, אלסיאראת ברצ’ו וקפת פי וג’הה פג’אא’י
פאלכל דח’ל פי בעצ’ה בסבב האי אלסיארה
سيّارة الشّرطة هاي، هاي هي
حسب شهود العيان اللّي في المنطقة بقول لك سيّارة الشّرطة هاي وقفت في هذا المنطقة من الشّارع أو في هذا المكان من الشّارع،
والشّحن ما سيطر في النّزول، ما قدر يوقّف مرّة واحدة، السّيّارات برضو وقفت في وجهه فجائي
فالكلّ دخل في بعضه بسبب هاي السّيّارة
מכונית המשטרה הזו, זו היא
לפי עדי הראייה במקום, הם אומרים שמכונית המשטרה הזו נעמדה באזור הזה של הכביש, או במקום הזה של הכביש,
המשאית איבדה שליטה בירידה, הוא לא יכל לבלום בבת אחת, והמכוניות גם התנגשו בו בפתאומיות
כולם התנגשו זה בזה בגלל המכונית הזו
(2)
חאדת’ מרעב, חאדת’ מרעב, הלק הלק צאר קדאמי
יא רב, סתרכ ועפוכ, יא רב, סתרכ ועפוכ, יא אללה
תראכ ח’ש בח’מס סיאראת
יא רב, סתרכ ועפוכ, יא אללה
حادث مرعب، حادث مرعب، هلق هلق صار قدّامي
يا ربّ، سترك وعفوك، يا ربّ، سترك وعفوك، يا الله
تراك خشّ بخمس سيّارات
يا ربّ، سترك وعفوك، يا الله
תאונה מפחידה, תאונה מפחידה, עכשיו עכשיו קרתה מולי
אלוהים, המחסה שלך ומחילתך, המחסה שלך ומחילתך, הו אלוהים
משאית נכנסה בחמש מכוניות
אלוהים, המחסה שלך ומחילתך, הו אלוהים
(3)
חאדת’ צאר הלק קדאמי
האי סיארת אלתויותא כאנת ורא באלצ’בט.
לא חול ולא קות אלא באללה אלעט’ים
סיארה, סיארתין, ת’לאת’ה, ארבעה, ח’מסה
אקסם באללה אלעט’ים
אני אנא, אלתראכ הד’א אג’א מן ג’אנבי ואללה אלעט’ים מא רצ’ית אתג’אוזה
לו תג’אוזתה כאן תפרמת
حادث صار هلق قدّامي
هاي سيّارة التويوتا كانت ورا بالضّبط.
لا حولَ ولا قوّةَ إلّا بالله العظيم
سيّارة، سيّارتين، ثلاثة، أربعة، خمسة
أقسم بالله العظيم
إنّي أنا، التّراك هذا أجا من جانبي والله العظيم ما رضيت أتجاوزه
لو تجاوزته كان تفرّمت
תאונה קרתה עכשיו מולי
מכונית הטויוטה הזו הייתה מאחורה בדיוק.
שלא נדע מצרות
מכונית אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש
אני נשבע באלוהים
אני, המשאית הזו בא מהצד שלי, נשבע באלוהים שלא רציתי לעקוף אותה
אילו עקפתי אותה הייתי נקצץ/נמעך
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
הערות:
ניידת המשטרה לא הייתה אשמה בתאונה
הדובר בקטעים השני והשלישי הוא אותו דובר. בראשון הוא מצלם מתוך הרכב, ובשני מחוצה לו. והוא נרגש מאוד
=-=-=-=
לפני שנה פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
שַהִיד شَهِيد וברבים שֻהַדַא شهدا, בספרותית שֻהַדַאא’ شهداء – שהיד, חלל, מי שנפל בקרב
לשמיעה:
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Hadas Roitman, שכתבה לנו:
“אני מלמדת בבית ספר שבו לומדים תלמידים יהודים וערבים.
לקראת ראש השנה הבאתי לתלמידים חלת דבש, ואז אחת התלמידות אמרה לי שהשם שלה הוא כמו דבש. לא כל כך הבנתי למה היא מתכוונת, עד שבמקרה קראתי ש”שהד”, זהו שמה של התלמידה, היא חלת דבש בערבית.
אשמח אם תוכל להרחיב בנושא. אני הייתי בטוחה, אגב, ששמה שהד מלשון “שהיד” – קדוש.
תודה!”
אז מילת היום היא –
שַהֶד شَهد וברבים שִהַאד شهاد – חלת דבש; דבש
לשמיעה:
השורש הערבי ש.ה.ד נפוץ ונוכח מאוד בערבית. הוא עוסק בעיקר בעדויות ובתעודות:
* הפועל שִהֶד شهد במדוברת, שַהִדַ شَهِدَ בספרותית, בבניין הראשון – העיד; נכח, היה עד ל-
* שִהֶד עַלֵיה شهد عليه – העיד נגדו
* שִהֶד לֹה شهد له – העיד בעדו
* יִשְהַד אַללָּה! يشهد الله – אלוהים עדי! חי אלוהים!
* אַללָּהֻמַּ אשְהַד اللّهمّ اشهد! – אותו הדבר, בספרותית
* שַאהֶד شَاهد וברבים שֻהוּד شهود, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עֵד
* שַאהֶדֶ אלסֻּלוּכּ شاهد السّلوك – עד אופי
* שַאהֶד זוּר شاهد زور – עד שקר
* שַאהֶד شَاهد וברבים שַוַאהֶד شَواهد – הוכחה, אסמכתא
* הפועל שַאהַד شَاهد בבניין השלישי – צפה ב-
* מֻשַאהֶד مشاهد וברבים מֻשַאהִדִין مشاهدين, בצורת הבינוני הפועל – צופה
* אַעִזַּאאִי אֶלְמֻשַאהִדִין أعزّائي المشاهدين – צופיי היקרים
* מֻשַאהַדַה مشَاهدة, בצורת שם הפעולה – צפייה
* מַשְהַד مشهد וברבים מַשַאהֶד مشَاهد, במשקל המקומות – מראה, נוף; קהל
* שַהַאדֶה شَهادة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – עדות, הצהרה; תעודה; אמירת המשפט: أشْهَدُ انْ لَا إِلٰهَ إِلَّا الله وأنّ مُحَمَّدًا رَسُولُ الله אַשְהַדֻ אַן לַא אִלָהַ אִלַּא אללָּה וַאַנַּ מֻחַמַּדַ(ן) רַסוּלֻ אללָּה – “אני מעיד כי אין אלוהּ מלבד אללה (האל), וכי מוחמד הוא שליח אללה”.
שהאדה היא גם אקט הנפילה במלחמה כשהיד.
זו מילה רבת משמעויות, שיש להיזהר מאוד בתרגומה. הכל תלוי הֶקְשֵר.
* שַהַאדֶת חֻסֶן סֻלוּכּ شهادة حسن سلوك – תעודת יושר (מיל’: תעודת טיב התנהגות)
* שַהַאדֶת לַא חֻכֶּם עַלֵיה شهادة لا حكم عليه – תעודת יושר, תעודת חפות, תעודת נקיון כפיים (מיל’: תעודת אין נגדו הליך משפטי. ותודה לחברי יהושוע ויזל סנקרי על התזכורת)
הנה הפסקה הפותחת בנושא השהאדה מויקיפדיה:
“השַׁהַאדָה (בערבית: الشّهادة, תרגום מילולי: עדות) היא הכרזת האמונה האסלאמית. היא כוללת הצהרה בדבר בלעדיות (תַוְחִיד בערבית) האל (אללה בערבית) ושליחותו האלוהית של מוחמד. שינון השהאדה ואמירתה הוא אחד מחמשת עמודי האסלאם, שהם חמש מצוות היסוד המוטלות על כל מוסלמי. המוסלמי שומע את השהאדה מדי יום, בזמן הקריאה לתפילה ובזמן התפילה עצמה. השהאדה נהגית גם במעמדים מיוחדים בחיי המאמין: הגעתו לבגרות, התאסלמותו, ונפילתו למשכב. אדם ההוגה את השהאדה בקולו שלוש פעמים, מתוך כוונה כנה ובנוכחותם של שני עדים מוסלמים, נחשב כמי שהצטרף רשמית לקהילת המאמינים בדת האסלאם”.
שתי תוספות שלי:
מה הקשר בין השהאדה, שהיא פעולה דתית בסיסית, ובין השהידים שחלקם הם מחבלים מתאבדים (בעיני מי שאינו מוסלמי)?
ההסבר המקובל הוא, שהם אומרים את השהאדה שניות לפני מותם.
עניין נוסף: החלק הראשון של השהאדה, שמוגדר כייחוד האל (אמירה שישנו רק אל אחד, בניגוד לדתות של ריבוי אלים או עבודת אלילים), זהה, בעיקרון, לאמירת “שמע ישראל” ביהדות. החלק השני, הגורס שהנביא מוחמד הוא שליח האל, הוא בעצם הפער המהותי בין היהדות לאסלאם.
כן, כן, האסלאם היא דת מונותאיסטית ששאבה את עקרונותיה מהיהדות. האל הוא אותו אל. יהודים יכולים להתפלל במסגדים בלי שום בעיה (ואף ראינו זאת בסופת השלגים האחרונה, כאשר רב נתקע בשלג הכבד שירד בתורכיה והתפלל במסגד קרוב). נקודת המחלוקת הבסיסית בין שתי הדתות היא ההתייחסות למי הוא, בעצם, אחרון/חותם הנביאים. זהו. באמת היה יכול להיות פה מזרח תיכון חדש…
* שַהִיד شَهيد וברבים שֻהַדַא شهدا, בספרותית שֻהַדַאא’ شهداء – שהיד, חלל, מי שנפל בקרב (במלחמת ג’האד למען הדת ואללה). מי שאללה מעיד עליו שהוא ראוי להיכנס לגן העדן.
בחברון יש רחוב אלשהדאא’, החללים.
דוברי עברית רבים אינם מבינים מה פתאום קוראים לרחוב בשם “שו הדא?” – מה זה. אז לא מה ולא זה. מדובר ב- שהדא. חללים.
כותב בתגובות סיוון ג’רט:
חשוב לציין שהתואר שהיד ניתן גם לאלו שנפטרים בעקבות ביצוע אקט דתי, לדוגמא התקף לב באמצע התפילה או במהלך החאג’ ועוד.
כותב ארי אנגלברג:
רק לגבי ההבדל בין היהדות לאסלאם אציין שיש הבדל גם בנמען של הצהרת האמונה. היהודי פונה לאחיו מישראל. אנחנו דת שבטית, בעוד שהמוסלמי מעיד לעולם. אגב, אין רע בדת שבטית בעיני כל עוד היא מכבדת גם דתות של שבטים אחרים. לפעמים היא אפילו פלורליסטית ומקבלת יותר מדת אוניברסלית מפני שאיננה מנסה לכפות את עצמה על אחרים.
כותב עמית לנדאו:
התואר שהיד ממש לא מיועד רק לחללים שנפלו בקרב. גם קרבנות אזרחיים לחלוטין שנהרגו בפעולת איבה כבר כונו שהידים. המיסטיקן הצופי אל-חלאג’ שהוצא להורג בזמן הח’ליפות העבאסית בגלל אמונתו השנויה במחלוקת כונה “שהיד האהבה” וגם אבן חזם האנדלוסי, התאולוג והסופר הימי-ביניימי טבע את הכינוי “שהיד אהבה” לגברים ונשים שמתו משברון לב בגלל אהבה לא ממומשת.
סמאח סלאימה, הפעילה הפמיניסטית, מוסיפה: “אשר למלה “שהיד”: כמה פעמים ניאלץ עוד להסביר את פירושה? מדוע בכל הופעה של ח”כ ערבי בתקשורת עולה השאלה: “אתם מגנים את השהידים”? בערבית, אם סטודנט נהרג בתאונת דרכים הוא מכונה שהיד ההשכלה, ופועל בניין שנפל אל מותו מכונה שהיד הפרנסה”.
ומציין רון ארטשטיין:
העיר מַשְהַד אומנם נמצאת בפרס, אבל השם ממוצא ערבי: העיר נקראת על שם ציון קברו של האימאם עלי אלרצ’א, כפי שמבואר בערך הויקיפדיה לעיל: وأهمها إطلاقا مرقد الإمام علي بن موسى الرضا، ومشهده الذي به سميت تلك المدينة مشهدا.
=-=-=
* הפועל אִסְתַשְהַד استشهد בבניין העשירי – ביקש למות במלחמה למען הדת ואללה. בספרותית: ציטט
* אִסְתִשְהַאד استشهاد, בצורת שם הפעולה של הבניין – מסירות נפש למען האסלאם, נפילה בקרב כחלל
* מֻסְתַשְהֶד مستشهد, בצורת הבינוני הפועל, או אִסְתִשְהַאדִיּ استشهاديّ, צורת שם התואר של שם הפעולה – מתאבד במהלך ג’האד בשם הדת ולמענה
* אֻסְתֻשְהִדַ أستُشهِد, הפועל בצורת הסביל שלו – נהרג בקרב, נפל כשהיד
השורש הזה עוסק בדבש רק במילת היום. מה הקשר בין עדויות לדבש? אין קשר. הדס, אתם יכולים להירגע, אין לכם שהידית קטנה בכיתה…
* בֹּּּקֹּה יְנַקֶּט שַהֶד بقّه ينقّط شَهد – הוא יודע לדבר, פיו מפיק מרגליות (מיל’: פיו נוטף דבש)
אסיים עם הפרט המעניין הבא:
במשך שנים סיימתי את מערך שיעור-הדגל שלי, שנקרא “השוואה בלשנית בין עברית לערבית”, עם השאלה הבאה:
לאור העובדה שהשורש הערבי ש.ה.ד כה נפוץ ונוכח בערבית, נשאלת השאלה אם הוא קיים גם בעברית.
התשובה המקילה גורסת: כן, אבל רק במקום אחד, בתנ”ך:
בביטוי שהדי במרומים. מי שאינו מבין מה משמעו, יכול להיעזר במבנה התקבולת של הפסוק, שמסבירו היטב:
“הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי, וְשָׂהֲדִי בַּמְּרֹמִים” (איוב, ט”ז, י”ט).
התשובה המחמירה אומרת: לא, לא בעברית, אבל בארמית כן.
והנה, מהתורה, סיפור מרתק על סיום הסכסוך בין יעקב אבינו לחמיו, לבן הארמי, שדיבר, מה לעשות, ארמית.
התורה משמשת לנו במקרה זה כמילון בילט-אין, ואני מתרגש מחדש בכל פעם שאני עוסק בפסוקים הבאים:
קבלו את בראשית פרק ל”א, מ”ג-מ”ח:
וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי, וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לִי-הוּא; וְלִבְנֹתַי מָה-אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה, הַיּוֹם, אוֹ לִבְנֵיהֶן, אֲשֶׁר יָלָדוּ.
וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה; וְהָיָה לְעֵד, בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
וַיִּקַּח יַעֲקֹב, אָבֶן; וַיְרִימֶהָ, מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל.
וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן, יְגַר שָׂהֲדוּתָא; וְיַעֲקֹב, קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.
וַיֹּאמֶר לָבָן, הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, גַּלְעֵד.
הבנתם? זה גאוני!
קודם כל, המילה העברית גלעד מקורה בתורה. יפה.
שנית,
גל בעברית, יגר בארמית: היוד לא באמת מעניינת, הגימל זהה, ולמד וריש הם חילופי למנ”ר קלאסיים.
עד (או עדות, הצורה המופשטת) בעברית, שהדותא, עם השורש שקיים גם בערבית, עם סיומת מקבילה להפשטה, בצורת ידוע ארמית עם אלף סופית.
תענוג צרוף.
תגובות רלוונטיות של קוראים מהפוסט המקורי:
עמוס נוי: המלה מרטיר בשפות אירופיות מגלה בדיוק אותה אטימולוגיה ומעתק סמנטי כמו שהיד; מקורה במארטיס היווני, שפירושו גם כן עד.
יובל ברגר: בנוסף למה שאמר עמוס, ההסבר האטימולוגי שאני מכיר לשהיד (ולמרטיר) הוא שבקורבנו האישי הוא מעיד על צדקת אמונתו.
נתנאל דניאל: שהאדה זה פשוט מות קדושים (למען האסלאם), לכן שהיד הוא מי שמת מות קדושים ולכן זה יתורגם בלועזית “מרטיר”.
רות בן אבי: למרוקאים יש עוגת שנקראת “שהדה” – חלת דבש, והיא עשויה מכדורי בצק ממולאים בשוקולד או גבינה, צפופים זה לזה, שבאפייה מתנפחים ויוצרים צורה של חלת דבש.
מורן טל: תכירו את הזמרת שינייד אוקונור בשמה החדש – שהדאא (חללים).
אז הבה נתעמק בגילוי:
“שוהאדה דאויט (באנגלית: Shuhada’ Davitt; שם מלא לשעבר: שינייד מארי ברנדט או’קונור; באנגלית: Sinéad Marie Bernadette O’Connor; נולדה ב-8 בדצמבר 1966) היא זמרת אירית. בנוסף למוזיקה שלה, היא ידועה במראה החריג שלה (מופיעה לעיתים קרובות עם קרחת) ובדעותיה השנויות במחלוקת. […]
ב־2017 שינתה את שמה למגדה דאויט (באנגלית: Magda Davitt). באוקטובר 2018 הודיעה כי התאסלמה ושינתה את שמה לשוהאדה (באנגלית: Shuhada’ Davitt)”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,619 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
