פורסם ב- 4.5.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
אַללָּה יְעַאפִיכּ الله يْعَافِيك – תהיה בריא
לשמיעה:
יהושע שלח לי הקלטה מ- 6.4.22, שזו לשונה:
יסעד מסאכם ג’מיען.
יא ג’מאעה, עממוא ע אלמג’מועאת:
אבעדוא ולאדכם ען ביצ’ אלכינדר אללי נזלת צורהם הדול.
אללה יעפינא ויעפיכם.
אנוג’ד פיה סלמונילא, והאי בסחבוה מן אלאסואק קאעדין.
טבען 46 ע’ראם ו 125 ע’ראם והאי אלבארכודים, הדול אבעדוא ולדאכם קד מא תקדרוא ען ביצ’ אלכינדר.
יסעד מסא אלג’מיע.
يسعد مساكم جميعًا.
يا جماعة، عمّموا ع المجموعات:
ابعدوا ولادكم عن بيض الكيندر اللّي نزّلت صورهم هدول.
الله يعفينا ويعفيكم.
انوجد فيه سلمونيلا، وهاي بسحبوه من الأسواق قاعدين.
طبعًا ٤٦ غرام و- ١٢٥ غرام وهاي ال ברקודים، هدول ابعدوا ولداكم قدّ ما تقدروا عن بيض الكيندر.
يسعد مسا الجميع.
ערב טוב לכולם.
אנשים, הפיצו בקבוצות:
הרחיקו את ילדיכם מביצי קינדר ששלחתי את התמונות שלהן (התמונות לא צורפו להקלטה, אבל כולם שמעו על המקרה, נכון?).
שאלוהים ייתן לנו ולכם בריאות*.
מצאו בהן סלמונלה, והנה מורידים אותן מהמדפים (מהשווקים).
מדובר ב- 46 גרם ו- 125 גרם, הברקודים (אומר את המילה בעברית) האלה, הרחיקו את הילדים שלכם ככל שתוכלו מביצי קינדר האלה.
ערב טוב לכולם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הדובר מטה פה את הפועל על דרך הבניין הראשון, ולא “כמקובל” על דרך הבניין השלישי.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Zohar Ohana, שכתבה לנו:
“היי,
האם את הביטוי: יעטיכ אלעאפיה يعطيك العافية מפנים גם לזכר וגם לנקבה?”
אז מילת היום היא –
עַאפְיֶה عَافية וברבים עַוַאפִי عَوافي (עַוַאפִן عَوافٍ) – בריאות; כוח
לשמיעה:
(אַללַּה) יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה الله يعطيك العافية – תהיה בריא, מילולית: שאללה ייתן לך בריאות.
המהדרין יגידו: יעטיכ אלף עאפיה – ייתן לך אלף בריאות.
אפשר לברך ברכה זו תמיד, בלי קשר למצב בריאותי או חולי, למשל במובן יישר כוח על פועלך/עבודתך.
לשמיעה:
הביטוי הזה הוא משפט תחבירי שלם, עם נושא (המילה אללה, שמרוב שימוש הושמטה, שכן ברור מאליו, בברכות וקללות, מי יכול להגשימן), נָשוא (הפועל יעטיכ) ומושא (המילה עאפיה, בריאות).
עאפיה – בריאות. בריאות אפשר להגיד גם צִחַּה صحّة (המקור של סחתין “העברי”) ו- שִפַא شفا (כך נקרא בית החולים הגדול בעזה, בגרסתו הספרותית: שִפַאא’ شفاء, או בשמו המלא: דַארֶ אלשּפאא’, בית המזור).
במרוקאית, אומרים הסיפורים, עאפיה זה אש, ולכן אם תגידו למישהו אללה יעטיכ אלעאפיה, אתם מאחלים לו שיישרף, לא עלינו. בכל מקרה, אני שמעתי מרוקאים במרוקו מברכים כך, כך שייתכן שלא כולם רואים בזה קללה.
ומה עם אנשים ששם משפחתם אבו-אלעאפיה, אתם שואלים, כמו המאפייה המפורסמת ביפו? אז בעבר הם היו רופאים. משמעות המילה “אבו” בשמם אינה “אבא של-“, כמו ברוב המקרים שנפגוש מילה זו, כי אם מעין “בעלים”, כלומר “בעל הבריאות”.
לכל ברכה יש תשובה מקובלת. התשובה לברכה של היום היא:
אללה יְעַאפִיכּ الله يعافيك – לגבר
אללה יְעַאפִיכִּ(י) الله يعافيكي – לאישה
=-=-=-=
עַפְוַן عفوًا – על לא דבר
לשמיעה:
השורש הערבי הדי נדיר ע.פ.ו קשור מצד אחד למחיקת עקבות (נדיר לחלוטין) וגם לבקשת סליחה.
המילה היום היא צורת שם הפעולה (מצדר) של הפועל הזה בבניין הראשון בערבית.
המשקל הנפוץ הזה, פַעְל, מקביל למשקל השמות הנפוץ ביותר גם בעברית: קֶטֶל (כמו ילד, מלך, ספר, כרך, ברך וכו’).
אחדים מכם וודאי תוהים, מדוע בעברית יש נון בסוף המילה, בעוד שבערבית יש “רק” אלף.
מדובר כאן ביחסות תחביריות.
יחסות מה???
יחסות. ישנן שפות, ביניהן הערבית הספרותית (וכאן רואים מילה ספרותית שנמצאת בשימוש כפי שהיא גם במדוברת), שנותנות לחלקים התחביריים תוספות/ניקוד לפי התפקיד שלהם במשפט.
איך אף פעם לא שמעתם על זה? כי השפות הנפוצות בקרב דוברי עברית הן עברית, אנגלית וצרפתית, שלוש שפות שאין בהן יחסות, אם כי יש בהן פה ושם שרידים שלהן.
מי שיודע רוסית, גרמנית או לטינית, למשל, וגם ערבית ספרותית, יודע מהן יחסות, גם אם לא ידע שזהו שמן. לא ניכנס לנושא הזה כאן, שכן מדובר בנושא למתקדמים, רק נציין שהמילה של היום, עפון, נהגית עם נון בסופה למרות שהנון הזו אינה נכתבת. נון כזו מופיעה (בדיבור בלבד, לא בכתיבה) בסוף שמות שאינם מיודעים בערבית הספרותית. שרידים שלה יש גם בעברית, אם כי עם האות מם: חינם (שורש ח.נ.ן), פתאום, דומם (שורש ד.ו.מ), יומם וליל, אומנם, ריקם.
אתם מכירים את הנון הזו מהיום שנולדתם, רק שמעולם לא חשבתם על פשרהּ:
אהלן וסהלן, למשל, נכתבים בערבית: אהלא וסהלא أهلًا وسهلًا.
ותמיד אזכר בשאלה ששאל אותי אחד המורים הדגולים שלי לערבית, לפני 30 שנה: “תגיד, אתה מקיים יחסות בערבית?”
=-=-=-=
וכעת – החלק העוסק בשורש ע.פ.ו עצמו (בגזרת ל”ו).
השורש, שהוא ספרותי ברובו ובעיקרו, עוסק בבריאות וגם בסליחה, חנינה ופטור:
* הפועל עַפַא عفا בבניין הראשון – סלח, מחל, חנן; מחק, מחה; נמחק, אבד
* עַאפִי عافي (עַאפִן عافٍ) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סולח, מכפר
* עַאפִיַה عافية, היא מילת היום, כך נהגית בספרותית, בצורת הבינוני פועל נקבה
* בִּאלְעַאפְיֶה بالعافية, כתואר פועל – בקושי; בכוח
* עַאלְעַאפְיֶה! عالعافية – שלום! צורה מדוברת מקוצרת שבאה להחליף את הצורה ה”ארוכה”: אללה יעטיכ אלעאפיה
* אֶלְעַוַאפִי! العوافي – שלום!; תהיה בריא! לבריאות!
* עַפוּ عفو (עַפְו عَفْو), צורת שם הפעולה/ מצדר של הפועל – סליחה, מחילה; חנינה
* עַפְוַן عفوًا, כתואר פועל – על לא דבר (תשובה לאמירת תודה); סליחה (כשפוגעים במישהו, כשמבקשים סליחה); משהו שקרה מאליו, מעצמו, במקרה (וראו בהמשך). ניתן לפגוש גם את הצורה המיודעת: אֶלְעַפוּ!
* הפועל עַאפַא عافى בבניין השלישי – הבריא מישהו ממחלה; פטר מלעשות משהו
* מֻעַאפַא معافى (מֻעַאפַן معافًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין – בריא, שלם; שָמן
* הפועל אַעְפַא أعفى בבניין הרביעי – פטר, שחרר, זיכה; הבריא, החלים (את מישהו)
* אִעְפַאא’ إعفاء, צורת שם הפעולה של הבניין – פטור, זיכוי, שחרור
* מֻעְפַא معفى (מֻעְפַן معفًى) בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משוחרר, פָּטור
* הפועל תַעַאפַא تعافى בבניין השישי – הבריא, החלים
* עַפַוִיּ عفويَ – מקרי, מאולתר, לא מכוון
* עַפַוִיַּה عفويّة – אלתור, ספונטניות
* צַחַּה / צַחְּתֵין וּעַאפְיֶה صحّة/صحّتين وعافية – לבריאות! בתיאבון!
* אִשְתַאקַת / תִשְתַאק לַכֶּ אלְעַאפְיֶה اشتاقت / تشتاق لك العافية –תהיה בריא (מיל’: התגעגעה / מתגעגעת / תתגעגע אליך הבריאות. זו התשובה לאמירה הנפוצה: אִשְתַקְתִ לַכּ! اشتقت لك – התגעגעתי אליך!)
* זְבּוּנֶ אלְעַוַאפִי زبون العوافي – לקוח גרוע
הוסיפה הקוראת גילה יונה:
ראס אלמתעאפי מא ינראד לה מח’דה راس المتعافي ما ينراد له مخدّة – ראש (האדם) הבריא לא זקוק לכרית (כי הוא נח מעט ופעיל הרבה, לעומת החולה שכל הזמן שוכב)
והקורא יאיר גולד:
בעברית השורש ע.פ.י מאוד נדיר. מלה יחידאית במקרא: עפאים – ריבוי של עפי: עלה, ענף דק: ”עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל“ (תהלים קד, פסוק יב)
ושני מופעים נוספים בארמית מקראית בספר דניאל עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי ידרון [יְדוּרָן] צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא. (פרק ד’ פס’ ט) קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ תְּנֻד חֵיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפְּרַיָּא מִן עַנְפוֹהִי (פרק ד’ יא)
זה היה הפוסט ה- 1,703 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
המשפט של גילה יונה מעורר את התהייה האם אין קשר לעייף (בלשון סגי נהור)
זו נראית לי מקריות ותו לא…