פורסם לראשונה ב- 11.10.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Efi Ben Ari, שכתב לנו:
“בעקבות תמיהה רבה של אנשים למשמע העובדה שחבר לעבודה נקרא ג’יהאד אני מבקש לפרסם את משמעות השם.
תודה”
גם הקוראת Hadas Roitman ביקשה את המילה.
אז מילת היום היא –
גִ’הַאד جِهَاد – מלחמת קודש
הו, מילה כלבבי!
תתפלאו, קוראים יקרים, אבל השורש הערבי הספרותי ג’.ה.ד הוא שורש שכולו חיוביות. גם באופן כללי, ובעיקר ובפרט אם אתם ערבים ו/או מוסלמים (הרי הכל תלוי בחיים בנקודת המבט על הדברים).
זהו שורש טוב, חיובי ונהדר.
רוצים הוכחות? הנה, בבקשה:
* הפועל הספרותי גַ’הַדַ جهد בבניין הראשון – התאמץ, שקד, טרח
* גֻ’הְד جهد וברבים גֻ’הוּד جهود, שם הפעולה/מצדר של הבניין – מאמץ
* מַגְ’הוּד مجهود, צורת הבינוני הפעול של הבניין – יכולת, מאמץ
* הפועל אַגְ’הַדַ أجهد בבניין הרביעי – עייף, הוגיע; העמיס
* הפועל אִגְ’תַהַד اجتهد בבניין השמיני – התאמץ ועשה ככל יכולתו, השתדל
* אִגְ’תִהַאד اجتهاد, שם הפעולה של הבניין – שקידה, חריצות; חשיבה והתעמקות, שיקול דעת; חידוש רעיוני
ועכשיו בא הקטע העסיסי:
* הפועל גַ’אהַדַ جاهد בבניין השלישי – נאבק, השתדל (בכל דבר בחיים)
* גַ’אהַדַ פִי סַבִּילֶ אללָּה جاهد في سبيل الله – השתדל, נלחם בדרכו של אללה, למען האל. כלומר: לחם מלחמת דת, את מלחמת האסלאם בכופרים
* גִ’הַאד جِهَاد, היא מילת היום, שם הפעולה של הבניין – מלחמת מצווה בכופרים שאינם נמצאים תחת חסות המוסלמים (שבכוונת המוסלמים, בגדול, לאסלמם או לחסלם)
* ג’האד פירושו גם מאמץ עליון, וזהו הפירוש שאני מאמין שרוב ההורים שקראו כך לבנם חשבו עליו (או שלא?)
* מֻגַ’אהֶד مجاهد, צורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם זה שם פרטי של גבר – לוחם מלחמת קודש, לוחם שאם ייפול בקרב (ואולי הוא פועל במכוון כדי ליפול בקרב, או בפיגוע התאבדות) ייחשב כשהיד
חשוב מאוד לעשות אבחנה בין מג’אהד, שהוא לוחם (כן, כן, חייל בקרב) שפועל ממניעים דתיים, כאדם דתי, למען האל והדת, ובין מֻקַאתֶל או מֻחַארֶבּ, שהם לוחמים “רגילים”.
וכבר התייחסנו פה לא מזמן לשני מונחים קרובים במשמעות:
פִדַאאִ’יּ, הוא האדם שמקדיש עצמו (מבחינה צבאית) למען עמו וארצו, אך עושה זאת ממניעים לאומיים-חילוניים
אִסְתִשְהַאדִיּ – מג’אהד שעושה את פעולתו בכוונת מכוון למות מות קדושים, תוך הריגתם של כמה שיותר כופרים (מה שנקרא במקומותינו מחבל מתאבד)
מצאתם פה משהו רע? אני שואל ברצינות.
כי אני לא.
אם אתם מוסלמים, ג’האד זה דבר טוב וחיובי. הוא חלק מהותי מהתרבות הדתית-לאומית-פוליטית שלכם. הרי כל הדתות המונותיאיסטיות עסקו לאורך ההיסטוריה במלחמות גדולות נגד הכופרים; גם היהודים, גם הנוצרים… זה לא בדיוק עולם שלו ורגוע במיוחד.
אז ברור שאני מגזים, ולא כל אחד ממיליארד וחצי המוסלמים בעולם קם בבוקר עם סכין בין השיניים בחפשו אחר כופרים; ההיפך הוא הנכון: העוסקים היום בג’האד באופן ישיר הם כמה? עשרות אלפים בכל העולם? זניח… (או שלא).
חשוב לי להציג את הנושא, כי הוא קיים, והעולם המערבי בכלל וישראל בפרט באים איתו במגע כמעט יומיומי בשלושת העשורים האחרונים (לפני כן הוא היה די רדום), אבל גם חשוב לי להדגיש שלא כל ערבי שאתם פוגשים ברחוב נמצא בדרכו לג’האד. אלא אם לחבר שלו קוראים כך…
הקושי שלנו להתמודד עם המילה הזו, ג’האד, כישראלים-יהודים, נובע מכך שלרוב (אך לא תמיד) הוא מכוון כלפינו, כלפי היהודים, כלפי הציונים, כלפי המערב, כלפי כל מה שאינו מוסלמי פונדמנטליסטי, או אפילו אינו מוסלמי מספיק טוב לשיטת הוגה הג’האד. כשאתה אינך מוסלמי, כדאי לך מאוד לא להיקלע לסיטואציה ג’האדית, שכן המניעים וקו המחשבה והפעולה של אנשי הג’האד שונים ב- 180 מעלות משל מי שהם מגדירים אויביהם.
ואתה בסך הכל רוצה לחיות את חייך בשלום.
בקיצור, מבחינה לשונית אין שום דבר פסול בשורש ג’.ה.ד; נהפוך הוא.
אבל כשהשפה פוגשת את הדת, את התרבות, את המציאות, זה הופך להרבה, הרבה יותר מורכב, במיוחד מנקודת מבט הפוכה.
רק שלום, בריאות ואחווה!
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
בסוף זוהי תשובתכם:
ג’האד פירושו גם מאמץ עליון, וזהו הפירוש שאני מאמין שרוב ההורים שקראו כך לבנם חשבו עליו (או שלא?)
יש עשרות מיליונים ולא עשרות אלפים שתומכים בגיהאד נגד המערב ובוודאי שיש מיליון שעוסקים בו ברחבי העולם. רק חמאס זה עשרות אלפים וחיזבאללה מאה אלף. מה עם כל האיראנים? דאעש? אלקעידה? האחים המוסלמים? בוקו חראם?
לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד (ברצינות, לא בסרקזם).