מרגיש

מרגיש
פעליםLeave a Comment on מרגיש

מרגיש

מרגיש

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בפוסט שרציתי לשתף פה.
אז מילת היום היא –
חַאסֶס حَاسس – מרגיש, חש; מתחשב
כשאני במצב רוח טוב, או קצת משועמם, אני תמיד מתמגנט לדף פייסבוק של ווידויים של ערבים ישראלים – إعترافات عرب 48.
זהו דף שתמיד אינו מאכזב, אותי, לפחות…
והפעם:
اعتراف 3734
انا باني وسياره وجاهز من كل الجهات كل صحابي اتجوزو صار بصدفه تمني اعرف اشوف حدا حاسس بوحده قاتله.
بفكر كثير اتجوز بس عندي فكرة براسي انو لازم يكون وضعي المادي احسن من الي انا فيه لانه البنت اذا بنقصها اشي عينها بتشيح لبرا وانه لازم ما ينقصها اشي ومشكله ثانيه اني ما بأمن بلشغل للمرأة وكلهن بدهن يشتغلن يعني مش عارف اردح ولا اجيب رداحه.
וידוי 3734
אני בונה (בית), (יש לי) מכונית ואני מוכן מכל הבחינות. כל חבריי נשואים, וכך, במקרה, אני רוצה להכיר מישהי, אני חש בדידות הורגת.
אני חושב הרבה על חתונה אך מקננת מחשבה בראשי שמצבי החומרי צריך להיות טוב יותר ממה שהוא כרגע, שכן אם חסר לבחורה משהו, היא תתחיל “להסתכל/לפזול החוצה”, אסור שיהיה חסר לה כלום. בעיה נוספת היא שאני לא מאמין באישה עובדת, אך כולן רוצות לעבוד. אני לא יודע, להתחיל לקונן או להביא מקוננת מקצועית?
(בווידוי הופיע הביטוי: שַאחַתִ אלְעַיְן, אותו לא הכרתי. אומרים המילונים:
شاحت العينُ: كادت تذوب من فرط الانتظار أو النظر إلى الأشياء – כשהעין כמעט נמסה מהמתנה ממושכת או מהבטה על דברים).
תגובות הקוראים:
لؤي بعرفش
كل واحد شو والله كاتبله بشوف ممكن انك تتجوز ويصير وضعك احسن ممكن وضعك هيك احسن بس انت قول الحمد لله مش كل البنات والنسوان عاطله انتي خايف اذا هي راحت عالشغل يعني ممكن يفوت حدا ثاني على حياتها هل انت حاسس حالك انك مش زلمه اللي بسلف السب بلاقي الحد
לואַי בערפש (מיל’: לא יודע)
כל אחד ומה שהאל כתב לו. אולי תתחתן ומצבך ישתפר, אולי מצבך כרגע טוב יותר, אבל אתה צריך להגיד השבח לאל. לא כל הבנות והנשים אינן עובדות. אתה חושש שהיא תלך לעבודה ואולי מישהו אחר ייכנס לחייה. האם אתה מרגיש שאינך גבר (מספיק)? מי ש-
רגע, מה הוא כתב בסוף? זה ממש כתב חידה: בסלף אלסב בלאקי אלחד.
השורש סלף קשור לסיפורים או לדברים קודמים. סב זה קללה. חד זה גבול. מה הוא רוצה מאיתנו?
איזה מזל שיש גוגל! אנו חיים בעידן נפלא, איפה העידן המודרני ואיפה אני לפני 30 שנה, חסר דרך ואמצעי לברר דברים כאלה (לבדי, בלי לפנות לאחרים).
מדובר בפתגם:
אללי ביקדם אלסבת בלאקי אלאחד (קדאמה)
اللي بيقدم السبت بلاقي الاحد (قدامه)
لمن لا يؤدي الواجب ويتوقع من الآخرين المساعدة
מי שמקדים ביום שבת יראה את יום ראשון (לפניו) (זה משהו בסגנון: מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת)
נאמר על מי שאינו עושה את המוטל עליו ומצפה לעזרה מאחרים.
גרסה ארוכה יותר כוללת את התוספת:
من قدم السبت يلقى الاحد قدامه وخادم الناس يلاقي الناس خدامه
ומשרתם של אנשים ימצא/יגלה שהאנשים משרתים אותו
אז מה, בעצם, קרה למגיב לואי? להחליף את הפועל קדם בפועל סלף זה בסדר. אבל הוא שכח את האות ת של יום שבת, והפך אותו לקללה, ושכח את האות אלף של יום ראשון, והפך אותו לגבול, או לאדם…
בקיצור, התמודדות עם מדוברת כתובה, שהיא אתגר מהותי של השנים האחרונות בלבד, היא משימה כלל וכלל לא פשוטה…
Ayah Mhameed
اسمع هو في وجهة نظر بس مش كلو هيك انا مثلا دكون ملكة بيتي بديش اشتغل برا وبرايي هيك الاغلبية، ولا بنت الاصل مش المفروض تشيح بعينيها ع محل لازم تكون فاهمة الوضع ومتقبلتو عن قناعة مش تسليكة… فتعقدش حالك من الجيزة. وبالتوفيق
איה מחאמיד:
שמע, זו גישה/עמדה (קיימת), אבל לא כולן כאלה. אני למשל רוצה להיות מלכת הבית שלי, אני לא רוצה לעבוד בחוץ ולדעתי כך רוב (הנשים), אך בת טובים אינה חייבת “לפזול לצדדים”. היא צריכה להבין את המצב ולקבל אותו מתוך שכנוע (עצמי, הבנה), ולא סתם כך. אז אל תסבך עצמך בסוגית הנישואין. בהצלחה.
زهرة البنفسجي
مش غلط انك ما تشتغل زوجتك حقك والبنت الشبعانه من بيت أهلها ومتربيه عالاصول بعمرها ما بتروح ادور بره لانو تربت على مخافة الله وقبول زوجها والعيش معو عالحلوه والمره
זהרה אלבנפסג’י (מיל’: משהו בסגנון פרח סגול)
זה בסדר שאשתך לא תעבוד, זו זכותך. מישהי שבאה “שְׂבֵעה” מבית הוריה והיא מחונכת להיות בת טובים / לפי הכללים בחיים לא תלך לחפש (מישהו) בחוץ, שכן היא התחנכה על יראת האל, לקבל את בעלה ולחיות אתו בזמנים הטובים (המתוקים) ובזמנים הגרועים (המרים).
Malak Hamödi Hāj
بنات الاصول بتطلعنش لبرا حتى لو تجوزن فقير..
מַלַכּ חמודי חאג’
בנות הטובים אינן “יוצאות החוצה”, גם אם הן התחתנו עם עני.
طه طه
اذا اتجوزت كرمال جسدها .. ربنا بذلك
واذا اتجوزت كرمال مالها .. ربنا بفقرك
واذا اتجوزت كرمال حسبها ونسبها .. ربنا بتعبك
اما اذا اتجوزتها كرمال دينها .. ربنا بعزك وبوفقك وبعطيك كل الخيرات.
טה טה
אם תתחתן איתה בשל גופה – אלוהים ישפיל אותך.
אם תתחתן איתה בשל כספה – אלוהים יהפוך אותך לעני.
אם תתחתן איתה בשל ייחוסה המשפחתי – אלוהים יחליש אותך.
אך אם תתחתן איתה בשל (אמונתה) הדתית – אלוהים יחזק אותך, יצליח את דרכך וייתן לך כל טוב.
(התרגומים שלי. שָלֵו)
מבינים למה אני מתמוגג? קיבלנו פה מנה גדושה של שפה מדוברת חיה וקולחת והמון המון תרבות.
=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
חַסַּאסִיֶּה حسّاسيّة – רגישות (מכל סוג שהוא), אלרגיה
השורש בו אנו עוסקים היום הוא ח.ס.ס, מגזרת הכפולים.
* הפועל חַסּ حسّ בבניין הראשון – חש, הרגיש, הבחין; מישש, ליטף; גישש (דרך)
וכך גם אַחַסּ أحسّ בבניין הרביעי ו- תַחַסַּס تحسّس בבניין החמישי
* חַאסֶס حاسس, במדוברת, חַאסּ حاسّ, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מרגיש, חש; מתחשב
* חִסּ حِسّ, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, או אִחְסַאס إحساس וברבים אִחְסַאסַאת إحساسات, שם הפעולה של הבניין הרביעי – הרגשה, תחושה
* חַאסַּה حاسّة, וברבים חַוַאסּ حواسّ – חוש
* חַסַּאס حسّاس – רגיש, במשקל בעלי המלאכה (ברור שאין כאן בעל מלאכה, אולם זהו המשקל הדקדוקי), וזו מילת המוצא למילת היום שלנו.
* הפועל המרובע חַסְמַס حسمس על דרך הבניין השני – ליטף, מישש; גישש (דרך)
לפני שנסיים, דבר מעניין, ברמה הלשונית:
השורש המקביל לשורש זה בעברית הוא השורש ח.ו.ש, העוסק ב… חושים, לחוש, מחושים, חישה, חיישן וכו’. העניין הוא, שהשורש הזה הוא מגזרת ע”ו, יש שם ו”ו באמצע, לא שתי סמ”ך, כמו בערבית. אז מה הסיפור?
הקשר הוא ח.ס.ס בערבית מול ח.ו.ש בעברית (ולא מול ח.ש.ש בעברית, ויש קשר עקיף ל- ח.ו.ס בעברית: כשמפגינים רגשות חסים על הזולת. מעניין).
האם חשבתם פעם מה השורש של דג? אש? ים? עץ?
ברוכים הבאים לתיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות.
כולנו, או רובנו, למדנו פעם שבשפות השמיות יש שלוש אותיות בכל שורש (מינוח מדויק יותר: שלושה עיצורים), לפעמים ארבעה (ג.ל.ג.ל.; ד.ר.ב.ן), ויש מקרים ממש נדירים של חמישה (ח.מ.ר.מ.ר).
העניין הוא, שפעם, לפני אלפי שנים, כשהשפות האלו רק נוצרו, או בעצם התפתחו מהשפה השמית הקדומה ביותר, ששמה המדעי הוא פְּרוטו-שמית, המילים הבסיסיות ביותר היו בנות שני עיצורים בלבד. מדובר במילים מתחום קרובי משפחה, איברי גוף, בעלי חיים בסביבת האדם ועוד. למשל:
אב, אם, אח, סב, בן, שם, יד, לב, דם, שן, פֶּה, דג, אש, עץ, רֵעַ (חבר) וכו’.
עם השנים, כאשר השפות התפתחו והתארגנו בתוך מסגרת דקדוקית מפותחת יותר, כל שורש כזה התברג לתוך גזרת שורשים קיימת, כדי שדוברי השפה יוכלו להטות אותו או ליצור ממנו פעלים בצורה מוכרת. לעיתים אות השורש השלישית, שנוספה, זהה בשפות השונות, אולם לעיתים יש שוני, כמו בשורש של היום:
הערבית הכפילה את הסמ”ך, בעוד שהעברית דחקה בין שתי האותיות הקיימות ו”ו.
צילום: Zoe Holling
זה היה הפוסט ה- 2,086 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x