מרחבא
שלום לכולם,
זוכרים את הפוסט מרעוב מאתמול? זוכרים שהוזכרה בו “טאסת אלרעבה”?
בצירוף מקרים נדיר מנדירים חברתי והקוראת האדוקה אסתר ספדיה פרסמה גם אתמול את סיפורה האישי היפה הבא:
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַיְל مَيْل וברבים מֻיוּל ميول – נטייה, סטייה (בכל מובן), פניה; מדרון, שיפוע; אהדה. במדוברת גם: צד, קצה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/S2mPw
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף, אשרף מצארוה.
לא מצאתי את הסרטון בשום מקום ברשת, גם לא בחשבון שלו, כרגיל… אפרסם את הסרטון פה בהמשך.
כותרת הסרטון:
אלאהל בדמורא אלעילה
الأهل بدمورا العيله
ההורים מחריבים (יש לדעתי טעות כתיב במקור) את המשפחה
אחנא אלערב כלנא דאימן פי ענדנא אלאבן אלמדלל, יסמא אלטפל אלמדלל.
דאימן הד’א מנחבה ען דון אלכל יעני. לו ביכון ענדכ 10 אלא תכון אנת תחב ואחד. ואללי ביחבוה ביחבוה הו ומרתה וולאדה וכנדרתה וסיארתה, בדיש אחכי אכת’ר.
כל אשי מנה חלו. טיב, אנת, יא אלאבו, למא האלקד אנת ען ג’ד בתחב ואחד מן ולאדכ, ודאימן הו אלכביר, יעני ח’לינא נקול, אכת’ר אשי. לאיש ח’לפת אלבאקי? לאיש בתג’יבוא ולאד? מא קצ’יתוהאש(?) … . בדי אפהם. לויש בתג’יבוא ולאד? לויש בתג’יבוא צ’חאיא ע אלמג’תמע? ואללה אלעט’ים, צ’חאיא בתג’יבוא אנתו.
אלולד אללי ביאח’דש אלענאיה אלצח, מן מאכל ומשרב ומלבס ותעלים, אנת עליכ אללי תעטיה. ענדה קדראת? אוכי. מא ענדוש קדראת? פי מג’אלאת ת’אניה ע’יר אלעלם. פי אלעמל.
סאעתהא אלולד מא בינחרם, מא בירוח עלא אלעולם הון והון והון. מא ביציר משכלג’י. בס אנת למא בתחב ואחד ותעטיה כל אשי-
אחנא משכלתנא כמאן אנה אחנא בנרפע אלחמאר. יעני בתלאקי פי ענדכ ולד אללי הו חאבב יתעלם וחאבב יציר וענדה מיול וענדה שע’פ וענדה אמכאניאת וקדראת בס אנתו מא בתעטוה אלאופציות, מא בתעטוה אלמג’אל. בתפתחוא לוש אלמג’אל. בתדעמוא אלחמאר, ליש? למא בתחבוה. בס.
פאנא אללי בדי אקולה מן אלאאח’ר יעני, אללי מש קד אלהאי, מא …, בלאהא. תח’לפוש ולאד, צ’חאיא מג’תמע. בעדין נעיט עליה.
אתפקנא, יא מש אחים שלי?
احنا العرب كلّنا دايمًا في عندنا الابن المدلّل، يُسمى الطّفل المدلّل.
دايمًا هذا منحبّه عن دون الكلّ يعني. لو بيكون عندك ١٠ إلّا تكون انت تحبّ واحد. واللي بيحبّوه بيحبّوه هو ومرته وولاده وكندرته وسيّارته، بدّيش أحكي أكثر.
كلّ اشي منه حلو. طيّب، انت، يا الأبو، لمّا هالقدّ انت عن جدّ بتحبّ واحد من ولادك، ودايمًا هو الكبير، يعني خلّينا نقول، أكثر اشي. لايش خلّفت الباقي؟ لايش بتجيبوا ولاد؟ ما قضيتوهاش(؟) … . بدّي أفهم. لويش بتجيبوا ولاد؟ لويش بتجيبوا ضحايا ع المجتمع؟ والله العظيم، ضحايا بتجيبوا انتو.
الولد اللي بياخدش العناية الصّحّ، من مأكل ومشرب وملبس وتعليم، انت عليك اللي تعطيه. عنده قدرات؟ أوكي. ما عندوش قدرات؟ في مجالات ثانية غير العلم. في العمل.
ساعتها الولد ما بينحرم(؟)، ما بيروح على الעולם هون وهون وهون. ما بيصير مشكلجي. بس انت لمّا بتحبّ واحد وتعطيه كلّ اشي-
احنا مشكلتنا كمان إنّه احنا بنرفع الحمار. يعني بتلاقي في عندك ولد اللي هو حابب يتعلّم وحابب يصير وعنده ميول وعنده شغف وعنده إمكانيات وقدرات بس انتو ما بتعطوه الאופציות، ما بتعطوه المجال. بتفتحوا لوش المجال. بتدعموا الحمار، ليش؟ لمّا بتحبّوه. بس.
فأنا اللي بدّي أقوله من الآخر يعني، اللي مش قدّ الهاي، ما …، بلاها. تخلّفوش ولاد، ضحايا مجتمع. بعدين نعيّط عليه.
اتّفقنا، يا مش אחים שלי؟
לנו, הערבים, לכולנו תמיד יש הילד המפונק.
תמיד אנו אוהבים אותו יותר מהשאר. אם יש לך 10 (ילדים) אתה אוהב (רק) אחד. ואת זה שאוהבים, אוהבים אותו, את אשתו, את ילדיו, את הנעל שלו ואת האוטו שלו, אני לא רוצה להרחיב יותר.
כל דבר שקשור אליו הוא טוב. טוב, ואתה האבא, כשאתה ברצינות כל כך אוהב אחד מילדיך, שהוא תמיד הבכור, או נגיד ברוב המקרים. אז בשביל מה הבאת לעולם את השאר? למה אתם מביאים לעולם ילדים? …, אני רוצה להבין. למה אתם מביאים ילדים? למה אתם מביאים קורבנות לחברה? בחיי, אתם מביאים קורבנות.
ילד שלא מקבל טיפול נכון, אוכל, שתייה, בגדים וחינוך, אתה זה שצריך לתת לו. יש לו יכולות? טוב. אין לו יכולות? יש תחומים נוספים פרט לידע. יש עבודה.
כך הילד לא …, הוא לא יסתובב בעולם פה ופה ופה. הוא לא ייהפך לילד בעייתי. אבל כשאתה אוהב אחד ונותן לו הכול-
בעיה נוספת שלנו היא שאנו מקדמים את החמור. כלומר יש לך ילד שאוהב ללמוד, יש לו נטיות (לימודיות), יש לו להיטות, אפשרויות ויכולות, אבל אתם לא נותנים לו אופציות, לא נותנים לו אפשרות. אתם לא מאפשרים לו. אתם תומכים בחמור, למה? כי אתם אוהבים אותו. זהו.
מה שאני רוצה להגיד, מי שלא כזה… . אל תביאו ילדים, קורבנות של החברה. אח”כ נבכה עליו.
הסכמנו, יא לא אחים שלי?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaniv Tillinger, שכתב לנו:
“במשרד שבו אני עובד נמצאים כרגע שני טכנאי מיזוג, ערבים.
הם דיברו בערבית מהירה על הניקוז של המזגן וכל הזמן חזרו על המילה “שיפוע” בעברית.
כששאלתי איך אומרים שיפוע בערבית ענו שאומרים “מַיַלַאן” mayalan, מלשון הזרימה של המים על גבי שיפועים”.
אז מילת היום היא –
חַ’טּ מַאאֶ’ל خَطّ مَائل – לוכסן (מיל’: קו נטוי)
לשמיעה: https://clyp.it/oas2en34
השורש הערבי מ.י.ל (בגזרת ע”י) עוסק בהטיות ובנטיות:
* הפועל מַאל مال בבניין הראשון – נטה, היה נטוי, סטה
* מַאאִ’ל مَائل, בספרותית, מַאיֶל مَايل במדוברת, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נטוי, משופע; אלכסוני; עקום
* מַיְל ميل וברבים מֻיוּל ميول, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נטייה, סטייה (בכל מובן), פניה; מדרון. במדוברת גם: צד, קצה
* בִּאלְמַיְל بالميل – באלכסון
* תַוַגֻּ’ה/מַיְל גִ’נְסִיּ توجّه/ميل جنسيّ – נטייה מינית
* אִזְדִוַאגִ’יַּתֶ אלתַּוַגֻּ’הֶ אלְגִ’נְסִיּ ازدواجيّة التّوجّه الجنسيّ – ביסקסואליות, דו-מיניות
* הפועל מַיַּל ميّل בבניין השני – היטה, כופף, עיקם; ביקר, עבר אצל מישהו; סטה מהדרך
* תַמְיִיל تمييل, צורת שם הפעולה של הפועל – הטייה. עַמַלִיֶּת תַמְיִיל عمليّة تمييل – ניתוח מעקפים; צנתור
* הפועל הספרותי אַמַאלַ أمال בבניין הרביעי – היטה; אמר את התנועה הדקדוקית פתחה בצליל e (מאפיין של הניב הלבנוני, למשל), ומכאן:
* אִמַאלַה إمالة, צורת שם הפעולה של הפועל – הטיה; הגיית התנועה פתחה עם צליל e
* הפועל תְמַיַּל تميّل בבניין החמישי – התנדנד
* הפועל תַמַאיַל تمايل בבניין השישי – נטה הצידה, התנדנד; הלך בגאווה בעודו מנענע את גופו
* מַיַּאל אִלַא- ميّال إلى- במשקל בעלי המלאכה – נוטה ל-; נמשך ל-; מעדיף
* מַיַלַאן ميلان, המילה על אודותיה שאל יניב – נטייה, מדרון; משיכה
* בַּחְ’תֹה מַאיֶל بخته مايل – הוא חסר מזל (מיל’: מזלו נוטה)
* מִיל ميل וברבים אַמְיַאל أميال – מייל, מיל (מידת מרחק, המקור בכלל אנגלי: mile)
כתב לנו אילן וייסמן:
אִללִּי בִּירְכֶּן עַלֵיכּ בִּירְכֶּן עַלַא חֵיט מַאיֶל اللي بيركن عليك بيركن على حيط مايل – משענת קנה רצוץ (מיל’: מי שסומך/נשען עליך נשען על קיר נטוי)
כתבה לנו ורה כהן בסו:
פתגם של ערבי ישראל:
אללי מא בתערף תרקצ בתקול אלמצטבה מאילה اللي مابتعرف ترقص بتقول المصطبة مايلة
מי שלא יודעת לרקות אומרת /טוענת שהבמה עקומה
כלומר אדם שלא מצליח תולה את הכשלונות באחרים.
בעיראקית אומרים:
القرد اللي مايعرف يرقص يقول الأرض عوجة
הקוף שלא יודע לרקוד טוען שהרצפה עקומה.
זה היה הפוסט ה- 2,245 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
איך אפשר שלא להזכיר את השיר של ע’זל ע’ריב ושלבי יונס שהובא פה בדף לפני כמה חודשים.. יש שם שורה ‘מייל עלא בלאשי לתקוף, כיף אלבחרי בידחק לכ’